ספר הפליאה/שכו
ד"ה אלהי"ם דע לך ר' שכל עוד שאין עריכה
אלהי"ם דע לך ר' שכל עוד שאין להם פעולה שם אלהים שהוא כינוי לא נקרא כי הכינוי הוא סמוך לפעולה לעולם ומלת אלהים אינו נקרא כינוי אלא בשעת פעולה כי שם ית' יהו"ה שמו תמיד ובתחלת הבריאה נקרא אלהים וכל לשון כינוי לעולם סמוך הוא אצל השם כי השם הוא קודם הכינוי הוא שנאמר יהו"ה אלהים שם ואחריו כינוי. ועתה ר' דע לך הגיע הזמן לשאול לך ובעל הרגלים יתן לך רגלים לעמוד ואמור בראשית מהו שם או כינוי אם תאמר שם פעולה הוא שהרי אומר אחריו ברא ואחר שהוא פעולה א"כ למה לא אמר כינוי, וא"ת בראשית הוא כינוי למה אמר בלשון בראשית יאמר כינוי בפירוש, וא"ת שאינו כינוי כי הוא שם של ו' אותיות ואין כאן פעולה שאין הדברים נאצלים אלא בכלל ואין הכוונה אלא כשהפעולה בפרט אז צריך כינוי לפעולתו והמשל בזה העושה גולם בלי צורה אין שם כינוי לפעולתו אך האומן העושה צורה הוא שצריך כינוי לפעולתו הדין עמך אלא שקשה למה לא אמר יהו"ה ברא אלהים, והכוונה דע לך ששם המיוחד הוא שם יהו"ה אינו מעיד אלא על מציאותו וקדמותו יתברך שאם היה אומר יהו"ה ברא אלהים א"כ מעיד על מציאות העולם והויותו אבל על קדמותו ומציאותו והויותו אינו מעיד אבל יהו"ה מעיד ומורה הויות עצמו וקדמותו, וכלל שם הוי"ה ואהי"ה בשש אותיות של בראשית כאשר אמרנו וברא הפעולה שהוא הכינוי ואחר אמר אלהים ואחר השלמת העולם אמר יהו"ה אלהים שהוא שם העצם ושם הכינוי, אבל בתחלה להורות שם יהו"ה הויות העולם אין הדין נותן, ובאמת כל מעשה בראשית כולו בין עולם העליון והאמצעי ועולם השפל כולם נחשבים לפניו ית' בנין ואע"פ שיש מהם צורות נפרדות מחומר מאחר שהם מחודשים נחשבים בנין כנגד מה שלמעלה מהם. ודע כי כל מעלת הבנין הם י' ולא יותר והם מא' ועד י' שכל המספרים בי'. וראה שהבנין הוא א"ל והמעלות הם הי"ם הרי הבנין והמעלות הם אלהים בא"ב של אלב"ם. א"ל ב"ם ג"ן ד"ס ה"ע ו"ף ז"צ ח"ק ט"ר י"ש כ"ת. ור"ל הא' הוא מעלה ובנה א"ל, ב' הוא מעלה ובנה ב"ם, ג' בנה ג"ן, ד' בנה ד"ס, ה' בנה ה"ע, ו' בנה ו"ף, ז' בנה ז"ץ, ח' בנה ח"ק, ט' בנה ט"ר, י' בנה י"ש, כ' בנה כ"ת, הנה עתה הא' בנה א"ל והמעלות שהם אב גד הו זח טי עולה הי"ם צרף א"ל עם הי"ם הוא אלהי"ם, והכלל הן לה' אלהיך השמים ושמי השמים הארץ וכל אשר בם א"כ כל הבנין נתלה בשם אל שהוא ראשון ואחריו ט' בנינים שהם בם וכו' והמעלות עלו בכללם הן שהוא הי"ם. א"כ הבנין וכלל המעלות הוא אלהים שם כינוי הוא המחדש כל פעולותיו, ומה שכל פעולותיו של שם אלהים הוא במלת יה"י כענין יהי אור וכיוצא בו בעולם העליון דע לך באמת בלי שום ספק כי המדבר בכינוי קראוהו אלהים ושם כנויו אלהים, אבל שם העצם שלו הוא י"ה שמו והוסיף בשם י"ה אותיות אל"ם ועשה אלהי"ם על שם הפעולת מי שם אל"ם הלא אנכי ה' ושם י"ה נאצל משם יהו"ה ושם זה י"ה הוא שם של אלהים, ואלהים הוא כינוי הוא שנאמר כי ביה ה' צור עולמים כלומר בשם י"ה שבשם אלהים ונמשך מאמיתת השם יתברך ויתרומם ויצר את העולם וזהו שכתב ויאמר אלהים יהי אור. ועתה יש לך לדעת איך מלת יהי התחלת כל המציאות והוא משתמש בהויה ולא יותר, דע לך כי יהי המסתלקת מאמיתית שמו ית' כזה יהו"ה יה"ו י"ה י' כי כשצרפם י' י"ה יה"ו יהו"ה א"כ עתה צריך לומר יהו"ה יה"ו י"ה י'. וראה ששמש הוי"ה במלת יהי ובו מתחיל מציאות העולם, ויש לך לשאול ולומר והלא יה"ו הוא אהיה והוא ראשית ולמה לא בא ראשית במלת יה"י אלא במלת יה"ו א"כ יה"ו הוא התחלת כל המציאות ואיך תאמר יה"י התחלת המציאות ויש לך תשובה בזה שיה"ו ראשית היסוד הוא אהי"ה, יהי ראשית הבנין, והכל מאמיתת השם הוי"ה כי יה"ו מיה"י ע"כ היסוד שהוא ראשית יה"ו והוא מיה"י והבנין יה"י זהו יהי אור, ואור זאת הוא ראשית כל המעלות שבמציאות והוא המעלה הנקרא אור הנמצא מאמיתת יהי שזהו התחלת כל המציאות ראשון מאמיתת הוי"ה ולא מדבר אחר, הרי עדות ברורה באמרו יהי אור ויהי אור וזה האור הוא אור החיים ונמצאת מאמיתת יה"י שלא אמר יהי אור מדבר פלוני אלא יהי אור בלבד ע"כ יהו"ה אלהים: