ספר העקרים/מאמר ב/יב

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

פרק יב

עריכה

במציאות המלאכים יש מחלוקת בין הפילוסופים וחכמי התורה, וזה, שעם שהכל מודים במציאותם הנה הם מתחלפים במהותם, כי הפילוסופים יאמרו כי אחר שעצמותם שכל פשוט אי אפשר שיצוייר הרבוי בהם, כי לא ימצא הרבוי בדברים המסכימים בצורה אם לא מצד ההיולי, כי הרבוי בכל דבר הוא מצד החומר והאחדות מצד הצורה, ולזה היה האחדות נכבד מהשניות, ולפי שהמלאכים שהם השכלים הנבדלים אינם בעלי חומר לא יצוייר בשום צד במה יהיה החלוף ביניהם אלא כשיהיה האחד עלה והאחד עלול, ולפי זה יאמרו שמספר השכלים הנבדלים הם עשרה כמספר הגלגלים, שהם תשעה או עשרה עם חומר מה שתחת הגלגל הירחי, כמו שאמרנו בפרק שלפני זה.

וכת מבעלי התורה שנמשכו אחר זאת הדעת יאמרו כי מספר המלאכים כמספר הגלגלים המתנועעים בתנועות מתחלפות, כי לכל אחד מהם יש מניע שכלי מיוחד יניעהו בתנועתו המיוחדת, ולפי שמספר הגלגלים שהם הכרחיים להניח כדי שישלמו על ידם כל התנועות הנראות לכוכבים הם מ"ט או נ', יהיה מספר המלאכים מ"ט או נ' כמספר המניעים, ויאמרו שזהו דעת רבותינו ז"ל שאמרו חמשים שערי בינה נבראו בעולם וכלם נמסרו למשה חוץ מאחת, שנאמר ותחסרהו מעט מאלהים, ויקראו שערי בינה לפי שכל אחד מהם השגה מיוחדת בפני עצמה.

וכל זה חולק על דעת התורה, כי יצטרכו לומר שהמלאכים המשתלחים לבני אדם הם ענינים מדומים לא דברים אמתיים בעצמם, והכתוב אומר שיש רבוי מלאכים נמצאים בעצמם מזולת שישתלחו.
לבני אדם, כמו שבארו רבותינו ז"ל על פסוק רכב אלהים רבותים אלפי שנאן, ועל פסוק אלף אלפין ישמשוניה, ושיש מלאכים נמצאים משתלחים לבני אדם, שנאמר כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך, והאיש גבריאל אשר דרכיך, והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחלה מועף ביעף נוגע אלי כעת מנחת ערב, ושם כתיב ואין אחד מתחזק עמי על אלה כי אם מיכאל שרכם, שכל זה יורה שיש מלאכים נמצאים בעצמם ומשתלחים לבני אדם, וזה הדעת מוסכם מכל בעלי התורות.

ועל כן נראה שיהיה ההתחלפות בין השכלים הנבדלים מצד התחלפות מושכליהם, כפי מה שישיגו מתארי השלמות אשר בו יתברך, מזולת שיהיה האחד עלה והאחד עלול, ויהיה שם שכל כאלו הוא סוג כולל את כלם, והבדל כל אחד מהם כפי ההשגה או ההשגות שישיג.
ואין זה ממה שיחייב רבוי בעצמות שום אחד מהם, כי הדברים יש מהם שהם מחוברים מסוג והבדל במציאות, כאדם שהוא מחובר מחיות ודבור שהם סוג והבדל נמצאים כן במציאות, ועל כן הוא מורכב בהכרח, ויש מהם שהם מורכבים מסוג והבדל במאמר בלבד ולא במציאות, כשחרות שהוא מראה מקבץ הראות, והמראה הוא סוג, ומקבץ הראות הבדלו, ואין זה ממה שיחייב רבוי בעצמות השחרות כלל, כי אין השחרות מורכב במציאות משני דברים כלל אלא במאמר בלבד.

וכן הוא הענין בשכלים הנבדלים, שאף על פי שהם מורכבים במאמר אין זה ממה שיחייב רבוי בעצמותם, כי כמו שבעלי הדעת ההוא מודים שכבר יפול חלוף בין השכלים הנבדלים מצד התחלף פעולותיהם בהנעת גלגליהם בתנועות מתחלפות, אף על פי שלא יהיה האחד עלה והאחד עלול, כן יתחלפו מצד השגתם, כי כל מי שישיג מתארי השלמות אשר בו יתברך אחד או שנים יתחלף למי שישיג יותר מזה או למי שישיג מושכלות אחרים ממנו יתברך, מבלי שיחייב זה שום רבוי בעצמות כל אחד מהם כלל.
וכפי התחלף מושכליהם כן יתחלף כחם ופעולתם בעולם, כי כמו שהראש במדינה ימנה אנשים על ראשיות מה כפי שלמותם והשגתם, ואחרים על ראשיות יותר גדול כפי גודל שלמותם והשגתם, כן השם יתברך ימנה כל אחד מן המלאכים על ענין מיוחד כפי השגתו וכחו, ובעבור זה הוא שאמרו רבותינו ז"ל אין מלאך אחד עושה שתי שליחות, שיראה שיש לכל מלאך שליחות וכח מיוחד כפי השגתו, וכן יאמרו שר של אש ושר של מים.

ואחר שהיו תארי השלמות אשר בו יתברך רבים או בלתי בעלי תכלית כמו שיבא, חוייב שימצא רבוי גדול מהשכלים הנבדלים כפי התחלף השגתם ממנו יתברך וכפי התחלף הכח הנתן להם ממנו יתברך לפעול בו, מזולת שיהיה האחד עלה והאחד עלול, עם היותן פשוטים בתכלית הפשיטות ועם היותו יתברך אחד בתכלית האחדות, וזה דעת נכון ואמתי מסכים לתורה ולעיון על הדרך שנבאר בפרק הבא אחר זה.