ספר המקבים א יב

  1.  וירא יונתן כי העת תעזור לו ויבחר אנשים וישלח לרומי לקיים ולחדש איתם את האהבה:
  2. ואל בני אשפרטה ולמקומות אחרים שלח אגרות כאלה:
  3. וילכו לרומי ויבואו אל המועצה ויאמרו יונתן הכהן הגדול ועם היהודים שלחונו לחדש את האהבה להם ואת הברית כבראשונה:
  4. ויתנו להם אגרות עליהם למקומותיהם כי ישלחום לארץ יהודה בשלום:
  5.  וזה פתשגן האגרות אשר כתב יונתן אל בני אשפרטה:
  6.  יונתן כהן גדול ומועצת זקני האומה והכוהנים ושאר עם היהודים לבני אשפרטה האחים שלום:
  7. עוד לפנים נשלחו אגרות אל חניה הכהן הגדול מאת אריס המולך בכם כי אחים אתם לנו כאשר יראה הפתשגן:
  8. ויקבל יוחנן את האיש השלוח בכבוד ויקח את האגרות אשר נאמר בהן ברור על ברית ואהבה:
  9. ואנחנו אם אמנם אין צורך לנו בדברים אלה כי הספרים הקדושים אשר בידנו הם לנו תנחומים:
  10. הואלנו לשלוח את האיגרת אליכם לחדש אחווה ואהבה לבלתי התנכר אליכם כי עתים רבות עברו למן אשר שלחתם אלינו:
  11. ואנחנו בכל עת בלי הרף בחגים ובשאר ימי מועד נזכרכם בהביאנו קרבנות ובתפילות כראוי ויאה לזכור אחים:
  12. ואנחנו שמחים על כבודכם:
  13. ואותנו סבכו רעות רבות ומלחמות רבות וילחמו אותנו המלכים אשר סביבותינו:
  14. ולא חפצנו להלאות אתכם ושאר בני בריתנו ואוהבנו במלחמות האלה:
  15. כי יש לנו עזר משמים העוזר לנו ונצלנו מאויבנו וייכנעו אויבנו:
  16. ועתה בחרנו את נומיניוס בן אנטיוכוס ואת אנטפטרוס בן יסון ונשלח אל הרומיים לחדש את האהבה אתם והברים שמלפנים:
  17. וציוונו להם ללכת גם אליכם ולדרוש שלומכם ולמסור לכם האגרות מאתנו על החידוש ואחותנו:
  18. ועתה טוב תעשו להשיבנו על אלה:
  19.  וזה פתשגן האגרות אשר שלח לחניה:
  20.  אריס מלך בני אשפרטה לחניה כהן גדול שלום:
  21. נמצא בכתב על בני אשפרטה והיהודים כי אחים הם וכי הם מזרע אברהם:
  22. ועתה אחרי אשר ידענו אלה טוב תעשו לכתוב לנו על שלומכם:
  23. ואנחנו כותבים לכם מקניכם ורכושכם לנו הם ואשר לנו לכם הוא ונצו כי יודיעוכם על אלה:
  24.  וישמע יונתן כי שבו שרי דמיטריוס בחיל רב מבראשונה להלחם בו:
  25. ויסע מירושלים וילך לקראתם לארץ חמת כי לא נתן להם זמן לנחול את ארצו:
  26. וישלח מרגלים למחניהם וישובו ויודיעו לו כי הם ערוכים לנפול עליהם לילה:
  27. וכאשר בא השמש ציווה יונתן להיות ערים ולהיות חמושים להיות נכונים למלחמה כל הלילה ויעמד משמרות מסביב למחנה:
  28. וישמעו האויבים כי התכוננו יונתן ואנשיו למלחמה וייראו ויחרד לבם וידליקו אש במחנם וינוסו:
  29. ויונתן ואנשיו לא ידעו עד הבוקר כי ראו את האורות דולקים:
  30. וירדוף אחריהם ולא השיגם כי עברו את כביר הנהר:
  31. ויט יונתן אל הערביים הנקראים זבדיים ויכם ויקח שללם:
  32. ובשובו בא לדמשק ויעבור בכל הארץ:
  33. ושמעון יצא ויעבור עד אשקלון והמבצרים הקרובים ויט ליפו ויכבשה:
  34. כי שמע כי רוצים הם למסור את המבצר לאנשי דמיטריוס ויעמד שם מצב למען ישמרוהו:
  35. וישב יונתן ויקהל את זקני העם ויועץ אתם לבנות מבצרים ביהודה:
  36. ולהגביה את חומות ירושלים ולהרים רמה גדולה בין המצודה והעיר להבדילה מן העיר למען תהיה בודדה אשר לא יקנו ולא ימכרו:
  37. ויאספו לבנות את העיר ויפול מחומת הנחל אשר מקדם ויקומם את הנקרא בשם כָּפֵנָתָה:
  38. ושמעון בנה את חדיד בשפלה ויבצרה ויעמד שערים ובריחים:
  39.  ויבקש טריפון למלוך על אסיה ולשים הכתר בראשו ולשלוח יד באנטיוכוס המלך:
  40. ויירא פן יפריעהו יונתן ופן ילחם בו ויחפש דרך לתפוש אותו להמיתו ויקם ויבוא לבית שאן:
  41. ויצא יונתן לקראתו בארבעים אלף איש בחור למלחמה וילך לבית שאן:
  42. וירא טריפון כי בא בחיל רב ויירא לשלוח בו יד:
  43. ויקבלהו בכבוד ויעמידהו עם כל אוהביו וייתן לו מתנות ויצו לאוהביו ולחילו לשמוע אליו כאשר לו:
  44. ויאמר ליונתן למה הלאית את כל העם הזה ומלחמה אין לנו:
  45. ועתה שלח אותם לבתיהם ובחר לך מתי מספר אשר יהיו אתך ולכה אתי לעכו ואתנה לך ואת שאר המבצרים ואת החיל הנשאר וכל אשר על המסים ואשוב ואלך כי על כן באתי:
  46. ובהאמינו לו עשה כאשר אמר וישלח את החיל וילכו לארץ יהודה:
  47. ויַשאֵר איתו שלושת אלפים איש אלפיים מהם שילח לגליל ואלף הלכו אתו:
  48. וכאשר בא יונתן לעכו ויסגרו אנשי עכו את השערים ויתפשוהו ואת כל אשר באו אתו הרגו בחרב:
  49. וישלח טריפון חיל וסוסים לגליל ואל העמק הגדול להמית את כל האנשים אשר בעד יונתן:
  50. וידעו כי נתפַּשׂ ויֹאבד הוא ואשר איתו ויעודדו איש את רעהו ויצאו ערוכים נכונים למלחמה:
  51. ויראו הרודפים כי בנפשם הוא וישובו:
  52. ויבואו כולם בשלום לארץ יהודה ויבכו את יונתן ואת אנשיו וייראו מאוד ויבך כל ישראל בכי גדול:
  53. ויבקשו כל הגויים סביבותיהם להשמידם כי אמרו אין להם שר ומושיע ועתה נלחם אותם ונשביתה מאנוש זכרם: