ספר המקבים א י


  1. ובשנת שישים ומאה עלה אלכסנדר בן אנטיוכוס אפיפנס וילכוד את עכו ויקבלוהו וימלך שם:
  2. וישמע דמיטריוס המלך ויאסוף חיל גדול מאוד ויצא לקראתו למלחמה:
  3. וישלח דמיטריוס אל יונתן ספרים בדברים שלום לגדל אותו:
  4. כי אמר נקדים לעשות שלום אתו בטרם יעשוהו עם אלכסנדר נגדנו:
  5. כי יזכור את כל הרעות שעשינו לו לאחיו ולעם:
  6. ויתן לו תוקף לאסוף חיל ולכין נשק ולהיות בן בריתו ואת בני התערובות אשר במצודה אשר להשיב לו:
  7. ויבוא יונתן ירושלים ויקרא את הספרים באזני כל העם והאנשים מן המצודה:
  8. וייראו יראה גדולה כי שמעו כי נתן לו המלך תוקף לאסוף חיל:
  9. וישיבו האנשים מן המצודה ליונתן את בני התערובות וימסרם להוריהם:
  10. וישב יונתן בירושלים ויחל לבנות ולחדש את העיר:
  11. ויאמר לעושי המלאכת לבנות החומות והר ציון מסביב אבני מחצב למבצר ויעשו כן:
  12. ויברחו הנכרים אשר היו במבצרים אשר בנה בקחידס:
  13. וינח כל איש את מקומות וילך אל ארצו:
  14. רק בבית צור נשארו אחדים מן העוזבים את התורה ואת המצוות כי הייתה [להם] למנוס:
  15. וישמע אלכסנדר המלך את כל הדברים אשר שלח דמיטריוס ליונתן ויספרו לו את המלחמות ואת הגבורות אשר עשה הוא ואחיו ואת התלאות אשר מצאום:
  16. ויאמר הנמצא כזה גבר אחד ועתה נשימה אותו אוהב ובן בריתנו:
  17. ויכתוב ספרים וישלח אליו כדברים האלה לאמור:
  18. המלך אלכסנדר לאחיו יונתן שלום:
  19. שמענו עליך כי איש גיבור חיל אתה ונאה לך להיות אוהבנו:
  20. ועתה העמדנוך היום לכהן גדול לעמך ואוהב המלך תִקרֵא ׀ וישלח אליו ארגמן ועטרת זהב ׀ ולהשכיל באשר לנו ולשמור אהבה אלינו:
  21. וילבש יונתן את מעיל הקודש בחודש השביעי בשנת ששים ומאה בחג הסוכות ויאסוף חיל ויכן נשק רב:
  22. וישמע דמיטריוס את הדברים האלה ויעצב מאוד ויאמר:[1] מה זאת עשינו כי הקדימנו אלכסנדר להקים אהבה עם היהודים להתחזק:
  23. אכתוב גם אני אליהם דברי תנחומים וגדולות ומתנות למען יהיו אתי לעזר:
  24. וישלח אליהם כדברים האלה:
  25. המלך דמיטריוס לעם היהודים שלום:
  26. את אשר שמרתם אתנו את בריתותיכם ותישארו באהבתנו ולא התחברתם לאויבינו שמענו ושמחנו
  27. ועתה הישארו עוד לשמור אלינו אמונה וגמלנו לכם טובות חלף הטובות אשר תעשו איתנו:
  28. והנחות רבות נעשה לכם ונתנו לכם מתנות:
  29. ועתה אני מתיר אתכם ושומט לכל היהודים מן המסים וערך המלח וממסי הכתר:
  30. ושלישית הזרע וחצי פרי העץ אשר ייפול לי לקחת אני מניח מן היום והלאה לקחת מארץ יהודה ומשלושת הגלילות אשר חוברו אליה מן השומרון והגליל למן היום הזה ועד עולם:
  31. וירושלים תהיה קדושה וחפשיה וגבולה מן המעשרות ומסים:
  32. אני מניח גם את תוקף המצודה אשר בירושלים ונותן לכהן הגדול למען ישים בה אנשים אשר יבחר בהם לשמרה:
  33. וכל נפש היהודים אשר הובלה בשבי מארץ יהודה לכל מלכותי אני משלח חפשי חינם וכולם יניחו את מסיהם וממקניהם:
  34. וכל החגים והשבתות וראשי החודשים וימי המועדים ושלושה ימים לפני החג ושלושה ימים אחר החג יהיו כולם ימי חופש והנחה לכל היהודים אשר במלכותי:
  35. ולא יהיה כוח לאיש לנגוש ולאלץ איש מהם לכל דבר:
  36. וכתבו מן היהודים בחיל המלך כשלושים אלף איש וניתן להם שכר כאשר יגיע לכל חיל המלך:
  37. והועמדו מהם במבצרי המלך הגדולים ומהם יועמדו על צרכי המלכות אשר לאמונה ואשר עליהם והראשים מהם יהיו והלכו בחוקותיהם וכאשר ציווה המלך בארץ יהודה:
  38. ושלושת הגלילות אשר חוברו ליהודה מארץ שומרון מחבר אנוכי ליהודה אשר יחשבו להיות לאחד ולא ישמעו לשלטון אחר כי אם לכהן הגדול:
  39. ואת עכו ואת הארץ הבאה אלי נתתי מתנה לבית המקדש אשר בירושלים להוצאה הנחוצה במקדש:
  40. ואנוכי נותן שנה שנה חמישה עשר אלף שקל כסף מתבואת המלך מן המקומות הבאים:
  41. וכל העודף אשר לא נתנו הפקידים כבשנים הראשונות יתנו מעתה למלאכת הבית:
  42. ומלבד אלה חמשת אלפי שקל כסף אשר היו לוקחים כבשנים הראשונים מצרכי המקדש דבר שנה בשנה גם אלה הונחו כי לכהנים העובדים הם:
  43. וכל אשר ינוס למקדש אשר בירושלים ולכל גבולו הרחיב למלך וכל דבר ינקה הוא וכל אשר לו במלכותי:
  44. ולהבנות ולהתחדש מלאכת המקדש וההוצאה תינתן מתבואת המלך:
  45. ולהבנות חומות ירושלים ולבצר מסביב וההוצאה תינתן מתבואת המלך ולבנות החומות ביהודה:
  46. וכשמוע יונתן והעם את הדברים האלה לא האמינו להם ולא קיבלו כי זכרו את הרעות הגדולות אשר עשה בישראל ועינה אותם מאוד:
  47. וירצו באלכסנדר כי הוא היה להם ראשון לדברי שלום ויעזרו לו כל הימים:
  48. ויאסוף אלכסנדר חיל רב ויחן לקראת דמיטריוס:
  49. ויאסרו מלחמה שני המלכים וינס מחנה דמיטריוס וירדוף אחריו אלכסנדר ויגבר עליהם:
  50. ותחזק המלחמה מאוד עד בוא השמש ויפול דמיטריוס ביום ההוא:
  51. וישלח אלכסנדר אל תלמי מלך מצרים מלאכים בדברים האלה לאמור:
  52. כבר שבתי למלכותי ואשב על כסא אבותיי ואתפוש את הממשלה ואגוף את דמיטריוס ואכבוש את ארצנו:
  53. ואאסור אתו מלחמה וינגף הוא ומחנהו על ידנו ונשב על כיסא מלכותו:
  54. ועתה נקימה אהבה בנינו ועתה תן לי בתך לאשה והתחתנתי לך ונתתי לך מתנות ולה הראויות לך:
  55. ויען תלמי המלך לאמור
    ברוך היום אשר בו שבת לארץ אבותיך ותשב על כיסא מלכותם:
  56. ועתה אעשה לך אשר כתבת ופגשתני בעכו למען נתראה והתחתנתי לך כאשר אמרת:
  57. ויצא תלמי ממצרים הוא וקליאפטרה בתו ויצא לעכו בשנת שתים וששים ומאה:
  58. ויפגשהו אלכסנדר המלך ויתן לו את קליאופטרה בתו ויעש את משתהָ בעכו כדרך המלכים בכבוד גדול:
  59. ויכתוב אלכסנדר המלך אל יונתן לצאת לפניו:
  60. וילך בכבוד לעכו ויפגוש את שני המלכים ויתן להם כסף וזהב ולאוהביהם ומתנות רבות וימצא חן לפניהם:
  61. ויאספו נגדו אנשי בליעל מישראל אנשים פושעים להתאונן עליו ולא שמע אליהם המלך:
  62. ויצו המלך ויפשיטו את יונתן את בגדיו וילבישוהו ארגמן ויעשו כן:
  63. ויושיבהו המלך על ידו ויאמר לשריו צאו אתו אל רחוב העיר וקראו כי איש אל יתאונן עליו בכל דבר ואיש אל יעציבהו בכל דבר:
  64. ויהי כאשר ראו המתאוננים את כבודו כאשר קרא לפניו הקורא והוא מלובש ארגמן וינוסו כולם:
  65. ויכבדוהו המלך ויכתבהו מן האוהבים הראשונים וישימהו שר צבא ושר פלך:
  66. וישב יונתן ירושלים בשלום ובשמחה:
  67. ובשנת חמש וששים ומאה בא דמיטריוס בן דמיטריוס מכרתים לארץ אבותיו:
  68. וישמע אלכסנדר המלך ויתעצב מאוד וישב לאנטיוכיה:
  69. ויעמד דמיטריוס את אפולוניוס אשר היה על שדה ארם ויאסוף חיל רב ויחן על יבנה וישלח אל יונתן הכהן הגדול לאמור:
  70. אתה לבדך התקוממת נגדנו ואני הייתי ללעג ולקלס בגללך ולה תראה תקפך נגדנו על ההרים:
  71. ועתה אם תבטח בחילך רד אלינו אל העמק ונשפטה שם כי אתו חיל הערים:
  72. שאל ולמד מי אני והנשארים העוזרים לנו ואמרו אין לכם מעמד רגל בפנינו כי פעמיים נגפו אבותיך בארצם:
  73. ועתה לא תוכל לעמוד כנגד סוס וחיל זה בעמק אשר אין שם אבן ולא צור ולא מקום לנוס:
  74. וכשמוע יונתן את דברי אפולוניוס ויסער לבו ויבחר עשרת אלפים איש ויצא מירושלים ויצא לפניו שמעון אחיו לעזרתו:
  75. ויחן על יפו ויסגרו בעדו האנשים מן העיר כי מצב אפולוניוס ביפו וילחמו אותה:
  76. ואנשים מן העיר יראו ויפתחו וימשול יונתן ביפו:
  77. וישמע אפולוניוס ויערוך שלושת אלפים סוס וחיל רב וילך אשדודה כמו עובר ויסוג אל העמק כי היה לו המון פרשים ויבטח בהם:
  78. וירדוף אחריו אשדודה ויאסרו המחנות המלחמה:
  79. וישאר אפולוניוס אלף פרשים בהחבא מאחוריהם:
  80. וידע יונתן כי יש מארב מאחוריו ויסובו את מחנהו וישפכו את החיצים בעם מן הבוקר עד הערב:
  81. והעם עמד כאשר ציווה יונתן וילאו סוסיהם:
  82. וינהג שמעון את חילו וילחם עם הגדוד והפרשים עייפו וינגפו מפניו וינוסו:
  83. והפרשים נפוצו בעמק וינוסו אשדודה ויבואו לבית דגון היכל אלילם להינצל:
  84. וישרוף יונתן את אשדוד ואת הערים אשר סביבותיה וייקח את שללן ואת היכל דגון ואת אשר נסו אליו שרף באש:
  85. ויהיו הנופלים בחרב עם השרופים כשמונת אלפים איש:
  86. ויסע משם יונתן ויחן על אשקלון ויצאו האנשים מן העיר לפניו בכבוד גדול:
  87. וישב יונתן ירושלים עם האנשים אשר אתו ולהם שלל רב:
  88. ויהי כשמוע אלכסנדר המלך את הדברים האלה ויוסף עוד לכבד את יונתן:
  89. וישלח לו קרס זהב כמשפטו לתת לשארי המלכים וייתן לו את עקרון ואת כל גבולה לנחלה:


הערות שוליים

עריכה
  1. ^ בנוסח היווני כאן מתחיל פסוק חדש