פתיחת התפריט הראשי


מצות עשה קט - לטבול לטהרה

היא שצונו שנטבול במי מקווה ואז נטהר מאיזה מין ממיני טומאות שנטמאו בה, והוא אמרו יתברך "ורחץ במים(ויקרא יד, ח). ובאה הקבלה מים שכל גופו עולה בהם והוא שיעור מקווה, אלא אם כן יהיו מים נובעים שאין להם שיעור כמו שהתבאר בדקדוק מצוה זו. ומתנאיה, שהזב בלבד יהיו המים שיטהר בהן נובעין, כמו שבא בתורה "מים חיים" (שם טו, יג).

ואין הכוונה במאמר הטבילה מצות עשה שיהא חייב כל טמא שיטהר על כל פנים, כמו שהוא חייב כל מי שיתכסה בכסות שיעשה ציצית, או כל מי שיש לו בית שיעשה לו מעקה. ואולם הנרצה בזה דין טבילה והיות התורה אומרת לנו כי מי שירצה ליטהר מטומאתו, הנה לא ישלם לו זה אלא בטבילה במים ואז יטהר. ולשון ספרי (ויקרא טז, כו) "ורחץ במים" יכול גזרת מלך? תלמוד לומר "ואחר יבא אל המחנה" מפני הטומאה. רומז אל זה השורש שביארנו, כי הוא דין לבד שכל מי שירצה ליטהר יעשה כך וזה הדין הוא המצווה. ואולם לא שיהיה חייב טבילה על כל פנים, אבל מי שירצה להישאר בטומאתו ולא יכנס זמן רב למחנה שכינה, הרשות בידו.

וכבר בא בלשון ספרי האמת שכל מי שנטמא ויטבול, שהוא נטהר אבל לא תשלם טהרתו עד שיעריב שמשו. וכן בא בפירוש המקובל שצריך שיטבול וגופו ערום נוגע בשטח המים שלא יהיה דבר חוצץ בינו ובין המים. הנה התבאר לך מצוה זו והיא מצות טבילה כוללת משפטי המקוה ומשפטי הרחיצה ומשפטי טבול יום.

ומצוה זו מבוארת במסכת מקואות ובמסכת טבול יום.

קישוריםעריכה

קיצור דרך: rmbm/ase109