ספר המצוות עשה עה
<< · ספר המצוות · עשה · עה · >>
היא שצונו שתקריב כל אשה זבה, כשתתרפא מזובה, קורבן והוא שתי תורים או שני בני יונה. וזהו קורבן זבה. והיא מחוסרת כפרה עד שתקריבהו.
ואולי מקשה יקשה עלי ויאמר אחר שקרבן הזב הוא כקרבן הזבה, למה לא תמנה מין הקרבן שיתחייב בו כל מי שיתחייב כמו שעשית בקרבן חטאת ואשם ודאי ואשם תלוי וקרבן עולה ויורד, שמנית כל אחד ואחד מצוה אחת לבד ולא חששת לרבוי העונות שחייבין על כל עון ועון מהם הקרבן והנה היה ראוי לך שלא תחוש לרבוי האנשים שיתחייב כל אחד קרבן העוף. ידע המקשה ההוא שקרבן זב וזבה אינו על חטאים אבל הוא דבר שחובה לעשות על ענין מהענינים, ואילו היה עניני הזיבות באנשים ונשים דבר אחד כמו שהוא בשם, ששם זה זב ושם זו זבה, אז יהיה ראוי למנותם אחד. אבל אין הענין כן כי הגרת דם מן האשה, אם יגר דם מן האיש לא יתחייב קרבן. ומלת זיבות אמנם הוא ענין ההגרה ואין ההגרה דבר אחד בשניהם. ובבאור אמרו האיש מטמא בלובן והאשה באודם. ואין דין זב וזבה כדין מצורע ומצורעת. וראיה ברורה על זה אמרם בכריתות (דף ח:) ארבעה מחוסרי כפרה הן הזב וזבה והיולדת ומצורע, הנה תראה איך ימנו הזב והזבה בשנים, ומנה מצורע באחד יהיה איש או אשה, כי זיבת האיש זולת זיבת האשה.
והכתוב שבא בזה הענין הוא אמרו "ואם טהרה מזובה וביום השמיני תקח לה שתי תורים או שני בני יונה".
קישורים עריכה
קיצור דרך: rmbm/ase75