ספר המצוות עשה עא
<< · ספר המצוות · עשה · עא · >>
היא שצונו מי שחטא חטאים ידועים, שיקריב קורבן אשם ויתכפר לו. והוא הנקרא אשם ודאי.
והחטאים שיתחייב עליהם זה הקורבן הם: המעילה, והגזלה, ובא על שפחה חרופה, ונשבע לשקר על שבועת הפקדון. וזה שכל מי שמעל בשגגה, והוא שיהנה בשוה פרוטה מן ההקדש, בין הקדש בדק הבית בין הקדש מזבח; ומי שיגזול חבירו שוה פרוטה או יותר; ונשבע; או בא על שפחה חרופה; בין בשוגג בין במזיד, הנה הוא חובה עליו שיקריב קורבן על חטאתו.
ואינה קורבן חטאת ואמנם הוא אשם, והוא הנקרא אשם ודאי. ואמר במעילה "וחטאה בשגגה וגו' והביא את אשמו וגו'" (ויקרא ה, טו). אמר "וכחש בעמיתו" (שם, כא) "ונשבע על שקר" (שם, כב) "ואת אשמו יביא" (שם, כה). ואמר "והיא שפחה נחרפת לאיש" (שם יט, כ) "והביא את אשמו" (שם, כא).
וכבר התבארו משפטי מצוה זו במסכת כריתות.
קישורים עריכה
קיצור דרך: rmbm/ase71