ספר המצוות עשה לג


מצות עשה לג - שילבשו הכהנים את בגדי הכוהנים

היא שצוה הכהנים ללבוש בגדים מיוחדים לכבוד ולתפארת ואז יעבדו במקדש. והוא אמרו "ועשו בגדי קדש לאהרן(שמות כח, ד) "ואת בניו תקריב והלבשתם כתנות" (שם כט, ח).

וזאת היא מצות בגדי כהונה: שמונה בגדים לכהן גדול וארבעה לכהן הדיוט. וכל עת שישרת הכהן בפחות ממניין בגדיו המיוחדים לו באותה העבודה או ביותר מהם – עבודתו פסולה ויתחייב על זה מיתה בידי שמים, רוצה לומר למחוסר בגדים שעבד. וכן מנוהו בגמרא (סנהדרין פ"ג) בכלל מחוייבי מיתה בידי שמים. ולא בא בכתוב זה בבאור, אבל בא בכתוב "וחגרת אותם אבנט... והיתה להם כהונת עולם(שמות כט, ט) ובא הפירוש בזמן שבגדיהם עליהם כהונתם עליהם, אין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם והוו להו זרים, והרי נתבאר זר ששמש במיתה.

ואמרו בספרא "וישם עליו את החשן(ויקרא ח, ח), פרשה זו למדה לשעתה ולמדה לדורות, למדה לשרת יום יום ולשרת יום הכפורים. בכל יום משמש בבגדי זהב, ביום הכפורים בבגדי לבן.

וכבר בא בספרי שלבישת בגדים אלו היא מצות עשה, והוא אמרם: מנין שאין אהרן לובש בגדים אלו לגדולתו אלא כמו מקיים גזרת המלך? שנאמר "ויעש כאשר צוה ה' את משה(ויקרא טז, לד) כלומר לבישת הבגדים. ואע"פ שהם בתכלית היופי, שהם מזהב שהם וישפה וזולתם מהאבנים הטובות והיפות, לא יכוין בהם היופי אלא לקיים הציווי שצוה השם יתעלה למשה לבד, והוא שילבש בגדים אלו תמיד במקדש.

וכבר התבארו משפטי מצוה זו כולם בזבחים ביומא ובסוכה.

קישוריםעריכה

קיצור דרך: rmbm/ase33