ספר המצוות לאו סב
<< · ספר המצוות · לאו · סב · >>
שהזהירנו שלא לישבע שבועת שווא, והוא אמרו יתברך "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא" (שמות כ, ו).
והוא שישבע על מחוייב המציאות שהוא בחלוף מה שהוא בו נמצא, או על דבר מהנמנעות שהם נמצאות, או ישבע לבטל דבר מצוה. וכן אם נשבע על דבר ידוע, לא יכחיש אותו ולא יחלוק עליו שום חולק, כגון שנשבע בה' שכל מי שישחט ימות – זה נשא גם כן שם ה' לשווא (ירושלמי שבועות פ"ג). ולשון משנה (פ"ג מ"ח): איזוהי שבועת שווא? נשבע לשנות את הידוע.
והעובר על לאו זה במזיד לוקה, בשוגג פטור, כשאר חייב לאוין כמו שביארתי. ושם אמרו בשבועות (דף כט.): זו היא שבועת שוא שחייבין על זדונה מלקות ועל שגגתה פטור. ושם התבארו משפטי מצוה זו.
קישורים
עריכהקיצור דרך: rmbm/lo62