ספר המצוות לאו כז


מצות לאו כז - לא להתנבא בשקר


שהזהירנו מהתנבא לשקר והוא שיתנבא בשם ה' אבל יאמר מה שלא אמר האל יתעלה לו אבל אמר זולתו, וידרוש הוא בו ויאמר כי האל אמר לו הדבר הזה והוא לא אמר אותו אליו. ולשון האזהרה בזה אמרו אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי אשר לא צויתיו.

והעובר על לאו זה דינו גם כן בחנק, וכשמנו הנחנקין אמרו ונביא השקר. ושם (סנהדרין פ"ט) אמרו שלשה מיתתן בידי אדם: אשר יזיד לדבר דבר בשמי, זה המתנבא מה שלא שמע; את אשר לא צויתיו הא לחבירו צויתיו, זה המתנבא מה שלא נאמר לו; ואשר ידבר בשם אלהים אחרים, זה המתנבא בשם עבודה זרה. ובכללן נאמר ומת הנביא ההוא, וכל מיתה האמורה בתורה סתם אינה אלא חנק.

והתבארו משפטי נביא שקר בי"ד מסנהדרין.

קישורים עריכה

קיצור דרך: rmbm/lo27