ספר המצוות לאו ט
<< · ספר המצוות · לאו · ט · >>
שהזהירנו מעשות מעשה ידעוני, והוא גם כן מין ממיני עבודה זרה. והוא שיקח עצם עוף ששמו ידוע וישים אותו בפיו, ויעשן עשן ויתהולל הוללות ויעשה מעשים, עד שיתחבר לו ענין דומה לחולי הנופל ויקחהו תרדמה וידבר בהזיה. אמרו ידעוני מניח עצם עוף ששמו ידוע לתוך פיו ומדבר מאליו. ובא אזהרה בו בזה הלשון "אל תפנו אל האובות ואל הידעונים" (ויקרא יט, לא).
ואל תחשוב שלאו זה הוא לאו שבכללות כי הוא כבר חלק אותו בזכרון העונש ואמר או ידעוני וחייב בכל אחת מהם סקילה וכרת במזיד. והוא אמרו יתעלה איש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעוני. ולשון ספרי: (ספרא על ויקרא כ ו): "לפי שהוא אומר "איש או אשה" עונש שמענו - אזהרה מנין? תלמוד לומר "אל תפנו אל האובות"". ועל לאו זה בשוגג חייב חטאת קבועה.
וכבר התבארו משפטי מצוה זו בשביעי מסנהדרין.
קישורים
עריכהקיצור דרך: rmbm/lo9