ספר המילים של שבי"ל/הקדמה
עשרים וארבעה ספרי קודש, והמה: חמישה חומשי תורה, שמונה נביאים, תלים, משלי, איוב, חמש מגילות, עזרא, ודה"י. (בבא בתרא דף יד:) נתנו לנו בכתב בלא נקודות וטעמים כס"ת שבביה"כ, ונמסרו לחכמים המקובלים האמיתיים לקרותן ולפרשן, וגורעין ומוסיפין ודורשין כפי המקובל שבידם, וזהו שאמרו ז"ל יש אם למסורת, ופירש"י (סוכה דף ו:) כמה שכתב משה ומסר בס"ת לישראל הוא האם, ועיקר לא כמו שהוא נקרא - ולנו שאין לנו עסק בנסתרות נתנו למורשה הנקודות והטעמים מכללם שינוי הקרי מהכתיב, וזהו פשוטו של מקרא שאמרו ז"ל אין מקרא יוצא מידי פשוטו ויש אם למקרא, ולולי הנקודות והטעמים לא היינו יודעים לקרות אפי' מילה אחת קל שכן לחבר המילות אחת אל אחת וק"ו לפרשן. ומעתה אין לתמוה אם יש לפעמים סירוס או חסרון מילות או אותיות לפי פשטות הכתוב כי כבר הוצרך להכתב כן לפי המסורת כמו שלא יפלא בעיננו מדוע לא בא הכתיב כמו הקרי.
ביאור הסימנים וראשי תיבות עריכה
(*) סימן השם, להתחלת כל משקל ומשקל. (°) סימן הפועל, להתחלת כל בניין ובניין. (◇) סימן שמלה. (פָ"ע או פִ"ע) פָעל או פִעל עומד. (פָ"י, פִ"י) פעל יוצא. (פעו"י) פועל עומד ויוצא. (הִפ"ע, הִפ"י) הִפעיל עומד, יוצא. (הִפעו"י) הִפעיל עומד ויוצא. (נפ') נפעל. (הָפ') הפעל. (התפ') התפעל. (ש"מ) שם מפשט או מקרה. (ש"פ) שם פרטי. (ש"נ) שם נקבה. (ש"ר) שם רבים. (שמ"ר) שם מפשט רבים. (ש"ק) שם הקבוץ. (תאה"פ) תאר הפעל. (ע"ש) עיין שורש או שם, על שם. (ע"מ) על משקל. (ע"ד) על דרך. (עצה"מ, עצה"ש) על צד המליצה, השאלה. (בל"ז, בל"נ, בל"ר) בלשון זכר, נקבה, רבים. (נ"נ) נקבה נסתרת. (זו"נ) זכר ונקבה. (נל"א, נל"ה) נחי למ"ד אל"ף, ה"א. (נע"ו) נחי עי"ן וא"ו. (נפ"י) נחי פ"א יו"ד. (מלה"ק) מלת הקישור, הקריאה. (אס"ף) אתנחתא, סוף פסוק. (ז"ק) זקף קטן. (ג"ר) גירוש רביע. (ט"מ) טיפחא מפסיק. (ל') לית, לשון. (מ') מלת. (ת') תחת. (ח"ו, ח"י) חסר וא"ו, יו"ד. (מ"ו, מ"י) מלא וא"ו, יו"ד. (שמ"ת) שם הבא מן התואר והוא תואר אשר המתואר נכלל בו, ומשמש כשם העצם למין מין המינים אם זכר או נקבה ובא על כל דבר אשר התואר יוכל להאמר עליו.