חלק ראשון

א

מי שהוא רגיל לומר בשורות טובות, הוא נתלבש מבחינת אליהו:

אל תבשר בשורה רעה, כי מחמת בשורה רעה מתו כמה נפשות:

העושה מצווה כמאמרה, אין מבשרין אותו בשורות רעות, והקדוש ברוך הוא גוזר והוא מבטל:

המבשר בשורות רעות נופל למחין דקטנות:

מי שהוא רגיל לבשר בשורות טובות, על-ידי-זה לא יכאבו לו רגליו: