ספר המידות (ברסלב)/אכילה

חלק ראשון עריכה

א עריכה

ממה שאתה אוכל - תשיר, כדי שיחול ברכת השם במזונותיך:

ב עריכה

שלחנו של אדם מטהר לו מכל עוונותיו:

ג עריכה

שלחנו של אדם מזכה לו לעלמא דאתי, ומזכה לפרנסה, והוא רשום לטוב לעלא ולעלא, ומזכה לה לאתוספא לה כח וגבורה בשעה שאצטרך לה:

ד עריכה

בעוון ענוי-הדין ועוות וקלקול-הדין ובטול-תורה, בצרת בא, ובני-אדם אוכלים ואינם שבעים ואוכלים לחמם במשקל:

ה עריכה

כשאוכל קצת, לבו נמשך יותר אחר אכילה ממי שלא אכל כלל ונתיאש מלאכל:

ו עריכה

מפני מה נתחיבו ישראל כליה? מפני שנהנו מסעודה של אותו רשע:

ז עריכה

מזבח מזיח גזרות-רעות ומכפר עוונות ומזין ומחבב, והשולחן דומה למזבח:

ח עריכה

האוכל בלא נטילת-ידיים, כאלו בא על אישה זונה, והמזלזל בנטילת-ידיים נעקר מן העולם:

ט עריכה

אין שותים מים בפני רבים:

חלק שני עריכה

א עריכה

מי שיש לו צלם אלוקים, על-ידי אכילתו דבר מן החי נתעלה וכן להפך:

ב עריכה

אכילת הדגים מעוררין תאות הזווג:

ג עריכה

על-ידי ברכת-המזון נתודע השם-יתברך בעולם:

ד עריכה

על-ידי ברכת-המזון נתישב המלכות מן המריבות והמלחמות:

ה עריכה

מי שלמודו בתורה במחין זכים, שאכילתו כל-כך בקדשה שנזון ממזון שהמלאכים נזונין ממנו, על-ידי-זה שונאיו נדונין בחנק. וסימן לדבר: "ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר"; "ובבוקר היתה שכבת הטל"; "ויהי באשמרת הבוקר" (פֵּרוּשׁ סִימָן זֶה שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, כִּי "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹת הַבּקֶר" נֶאֱמַר בְּמַתַּן־תּוֹרָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁמְבאָר לְעֵיל, מִי שֶׁלִּמּוּדוֹ בְּמחִין זַכִּים. "וּבַבּקֶר הָיְתָה שִׁכְבַת הַטָּל" נֶאֱמַר בַּמָּן, שֶׁהוּא מָזוֹן שֶׁהַמַּלְאָכִים נִזּוֹנִין מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. "וַיְהִי בְּאַשְׁמרֶת הַבּקֶר" נֶאֱמַר בִּקְרִיעַת יַם־סוּף, שֶׁנִּטְבְּעוּ הַמִּצְרִים בַּיָּם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חֶנֶק כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְלָמַד בּקֶר מִבּקֶר, עַל־יְדֵי זֶה מָצָא [הַשָׂגָה] הַנַּ"ל בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה):

ו עריכה

מי שאינו מרגיש טעם באכילתו, ידע, שנתק ממנו השם יתברך:

ז עריכה

אכילת-הצדיקים גדולה יותר מהקרבנות ומזווגן:

ח עריכה

הדגים שמנים בזכות הקורבנות:

ט עריכה

מי שכלב נשכו, בידוע שרחמי-שמים מסולקין ממנו, גם בידוע שנכשל במאכלות-אסורות:

י עריכה

מי שנזהר ממאכלות אסורות, הוא ניצול מחיות-רעות:

יא עריכה

מי ששונאיו נתרוממים, הוא נופל לתאות אכילה:

יב עריכה

על-ידי תאות אכילה הוא אוהב בן אחד משאר בניו:

יג עריכה

"לכו לחמו בלחמי ושתו", ראשי-תיבות לולב; "ביין" עם האותיות, גימטריא ראשי-תיבות של א'תרוג ה'דס ע'רבה, "מסכתי", בחינת סוכות. על-ידי ערבי-נחל זוכה לשתיה, על-ידי הדם זוכה לחיות הנשמה, ועל-ידי לולב ואתרוג זוכה לאכילה, כי יש בהם פרי, שהם מיני מאכל:

יד עריכה

אכילה ושתיה בא על-ידי חוק-ומשפט:

טו עריכה

מה כשאדם שותה מתחיל לזמר ולנגן ולא כן באכילתו, מחמת שאמרו שירה על הבאר ולא אמרו שירה על המן: