ספר הישר - מקרא ואגדה/ויחי

~192~

ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה, ויהי ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה. בעת ההיא חלה יעקב את חליו אשר ימות בו, וישלח ויקרא אל יוסף בנו ממצרים ויבוא יוסף אל אביו. ויאמר יעקב אל יוסף ואל בניו, הנה אנוכי מת ואלוקי אבותיכם פקוד יפקוד אתכם והשיב אתכם אל הארץ אשר נשבע ה׳ לתת לכם ולבניכם אחריכם. ועתה במותי קברו אותי במערת שדה המכפלה בחברון בארץ כנען, אל אבותיי. וישבע יעקב את בניו לקבור אותו במכפלה בחברון, וישבעו לו בניו על הדבר הזה. ויצו אותם לאמור, עבדו את ה׳ אלוקיכם, כי הוא יציל אתכם מכל צרה כאשר הציל את אבותיכם. ויאמר יעקב קראו לי לכל בניכם, ויבואו כל ילדי בני יעקב וישבו לפניו. ויברך אותם יעקב ויאמר אליהם, ה׳ אלוקי אבותיכם יוסף עליכם ככם וככם אלף פעמים ויברך אתכם ויתן לכם את ברכת אברהם אביכם. ויצאו כל ילדי בני יעקב מאת פני יעקב ביום ההוא, כאשר ברך אותם. ויהי ממחרת ויקרא יעקב עוד אל בניו, ויקבצו כולם ויבואו אליו וישבו לפניו. ויברך יעקב את בניו ביום ההוא לפני מותו, איש איש כברכתו ברך אותם, הנה כתובה בספר תורת ה׳ לישראל. ויאמר יעקב אל יהודה, ידעתי בני כי גביר לאחיך אתה ומלך עליהם, ובניך ימלכו על בניהם עד עולם. אך למד נא את בניך קשת וכל כלי מלחמה, למען ילחמו את מלחמות אחיהם המלך בכל אויביו. ויצו יעקב את בניו עוד ביום ההוא לאמור, אני הנני נאסף היום הזה אל עמי, שאוני ממצרים וקברוני במערת המכפלה כאשר צויתי אתכם.

~193~

אך השמרו נא בי, אל ישא אותי אחד מבניכם כי אם אתם. וזה הדבר אשר תעשו לי בשאתכם את גויתי ללכת בה ארצה כנען לקבור אותי. יהודה יששכר וזבולון ישאו את מטתי מקדמה מזרחה, ראובן שמעון גד ישאו מתימנה. אפרים מנשה ובנימין ימה, דן אשר ונפתלי צפונה. לוי אל תעזבוהו לשאת עמכם, כי הוא ובניו ישאו את ארון ברית ה׳ עם ישראל במחנה. וגם יוסף בני לא ישא כי כמלך כן כבודו, אך אפרים ומנשה בניו יהיו תחתיהם. ככה תעשו לי בשאתכם אותי, לא תגרעו דבר מכל אשר צויתי אתכם. והיה כאשר תעשו לי הדבר הזה, יפקוד ה׳ אתכם לטובה ובניכם אחריכם עד עולם. ואתם בניי כבדו איש את אחיו ואיש את קרובו, וצוו את בניכם ואת בני בניכם אחריכם לעבוד את ה׳ אלוקי אבותיכם כל הימים. למען תאריכו ימים בארץ אתם ובניכם ובני בניכם עד עולם, כי תעשו הטוב והישר בעיני ה׳ אלוקיכם ללכת בכל דרכיו. ואתה יוסף בני שא נא לפשע אחיך ולכל חטאתם ברעה אשר גמלוך, כי הנה האלוקים חשבה לטובה לך ולבניך. ואל תעזוב בני את אחיך מפני יושבי מצרים ואל תעצב את פניהם, כי הנם ביד אלוקיהם נתתים, ובידך לשמרם כל ימיך מפני המצריים. ויענו בני יעקב את אביהם כל אשר צויתנו כן נעשה אבי, אך יהי נא אלוקים עמנו. ויאמר יעקב אל בניו כן יהיה אלוקים אתכם בשמרכם את כל דרכיו, לא תסורו מכל דרכיו ימין ושמאל בעשותכם את הטוב ואת הישר בעיניו. כי אנוכי ידעתי כי צרות רבות ורעות ימצאו אתכם באחרית הימים בארץ הזאת לבניכם ולבני בניכם, אך עבדו את ה׳ ויושיע אתכם מכל צרה. והיה כי תלכו אחרי אלוקיכם לעבדו, ולימדתם את בניכם ואת בני בניכם אחריכם לדעת את ה׳. והקים ה׳ לכם ולבניכם מושיע מבניכם והציל ה׳ אתכם על ידו מכל צרה, והוציא אתכם ממצרים והשיב אתכם אל ארץ אבותיכם לרשתה לבטח. ויכל יעקב לצוות את בניו ויאסוף רגליו אל המיטה, וימת ויאסף אל עמיו.

~194~

ויפול יוסף אל אביו ויצעק ויבך עליו וישקהו ויקרא בקול מר ויאמר, אבי אבי. ויבואו גם נשי בניו וכל ביתו ויפלו על יעקב ויבכו עליו, ויצעקו בקול גדול מאוד על יעקב. ויקומו כל בני יעקב יחד ויקרעו שמלותיהם וישימו כולם יחד שקים במתניהם ויפלו על פניהם, ויזרקו עפר על ראשיהם השמימה. ויוגד הדבר לאסנת אשת יוסף, ותקם ותלבש שק ותבוא היא וכל נשי מצרים עמה ויספדו כולם ויבכו את יעקב. וגם כל אנשי מצרים אשר ידעו את יעקב, באו כולם ביום ההוא בשמעם את הדבר הזה ויבכו כל מצרים את יעקב ימים רבים. וגם מארץ כנען באו אנשים אל מצרים בשמעם כי מת יעקב, ויבכו אותו במצרים שבעים יום. ויהי אחרי כן ויצו יוסף את עבדיו את הרופאים לחנוט את אביו במור ולבונה וכל קטורת ובושם, ויחנטו הרופאים את יעקב כאשר ציוה אותם יוסף. וכל מצרים וזקניה וכל יושבי ארץ גושן בוכים וסופדים את יעקב, וכל בניו ובני ביתו מקוננים ומתאבלים על יעקב אביהם כל הימים. ויהי כאשר עברו ימי בכיתו מקץ שבעים יום, ויאמר יוסף אל פרעה אעלה ואקברה את אבי ארצה כנען כאשר השביעני ואשובה. וישלח פרעה אל יוסף לאמור, עלה וקבור את אביך כאשר דיבר וכאשר השביעך. ויקם יוסף וכל אחיו ללכת ארצה כנען, לקבור את יעקב אביהם כאשר ציום. ויצו פרעה ויעבירו קול במצרים לאמור, כל אשר איננו עולה עם יוסף ואחיו ארצה כנען לקבור את יעקב, יומת. וישמעו כל מצרים את קול פרעה ויקומו כולם יחד, ויעלו עם יוסף כל עבדי פרעה וזקני ביתו וכל זקני ארץ מצרים. ויעלו כל השרים והפרתמים אשר לפרעה ועבדי יוסף, וילכו לקבור את יעקב בארץ כנען. וישאו בני יעקב את מיטת יעקב אשר שכב על יד, ככל אשר ציום אביהם כן עשו בניו לו. והמיטה היתה מזהב טהור, ואבני שוהם ובדולח עליה במסגרתה מסביב. ומכסה המיטה מעשה אורג וקשור בפתילים, ועליהם קרסים מאבני שוהם ובדולח. וישם יוסף על ראש יעקב אביו עטרת זהב גדולה וישם שרביט זהב בידו, ויסכהו על המיטה כמשפט המלכים בחייהם.

~195~ 

וכל גדודי מצרים לפניו כמערכת הזה, וילכו בראשונה כל גיבורי פרעה וגיבורי יוסף ועליהם יתר יושבי מצרים. וכולם חגורי חרב היו, ומלבושי שריונות ועדיי המלחמה עליהם. וכל הבוכים והמקוננים הולכים רחוק נגד המיטה הלוך ובכה וקונן, ויתר העם הולכים אחרי המיטה. ויוסף וביתו הולכים יחד קרוב אל המיטה יחפים ובוכים, ויתר עבדי יוסף וגיבוריו הולכים סביביו איש עדיו עליו וכולם חגורים כלי מלחמתם. וחמישים מעבדי יעקב הולכים אל פני המיטה, ויפזרו בכל הדרך מור ואהלות וכל בושם. וכל בני יעקב נושאי המיטה הולכים על הבושם, ועבדי יעקב ילכו לפניהם הלוך והשלך כל הבושם על הדרך. ויעל יוסף במחנה כבד ויעשו כמשפט הזה בכל יום, עד הגעתם ארץ כנען. ויבואו עד גורן האטד אשר בעבר הירדן, ויספדו שם מספד גדול וכבד מאוד במקום ההוא. וישמעו כל מלכי כנען את הדבר הזה ויצאו כולם איש ממקומו שלושים ואחד מלכי כנען, ויבואו כולם עם כל אנשיהם לספוד ולבכות את יעקב. ויראו כל המלכים האלה את מיטת יעקב והנה עליה כתר יוסף, ויקחו גם המה וישימו את כתריהם על המיטה ויסובבוה בכתריהם. ויעשו כל המלכים האלה במקום ההוא מספד גדול וכבד עם בני יעקב ומצרים על יעקב, כי ידעו כל מלכי כנען את גבורת יעקב ובניו. והשמועה באה עד עשו לאמור, כי מת יעקב במצרים ויביאו אותו בניו וכל מצרים ארצה כנען לקבור אותו. וישמע עשו את הדבר הזה והוא יושב בהר שעיר, ויקם הוא ובניו ובני בניו וכל אנשיו וכל ביתו עם רב מאוד ויבואו לספוד ולבכות את יעקב. ויהי בבוא עשו ויספוד את יעקב אחיו, ויקומו עוד כל מצרים וכל כנען ויספדו מספד גדול עם עשו אל יעקב במקום ההוא. וישאו יוסף ואחיו את יעקב אביהם מן המקום ההוא, וילכו חברונה לקבור את יעקב במערה עם אביו. ויבואו קרית ארבע אל המערה ויהי בבואם ויעמוד עשו וכל בניו ואנשיו אל יוסף ואחיו לשטן במערה לאמור, לא יקבר יעקב בה כי לנו ולאבינו הוא. וישמע יוסף ואחיו את דברי בני עשו ויחר אפם מאוד, ויגש יוסף אל עשו לאמור. מה הדבר הזה אשר תדברו הלא קנה קנה אותה יעקב אבי ממך בעושר רב אחרי מות יצחק, זה היום עשרים וחמש שנה.

~196~

וגם כל ארץ כנען קנה מאתך, ומאת בניך ולזרעך אחריך. ויקנה אותה יעקב לבניו ולזרעו אחריו עד עולם, לאחוזה. ולמה תדבר כדברים האלה, היום הזה. ויען עשו את יוסף לאמור, שקר תאמר וכזב תדבר כי לא מכרתי את אשר לי בכל הארץ הזאת אשר תדבר וגם יעקב אחי לא קנה מכל אשר לי בארץ הזאת מאומה. ועשו דיבר הדברים האלה, למען הכחיש את יוסף בדבריו. כי ידע עשו כי לא היה יוסף בימים ההם במכור עשו את כל אשר לו בארץ כנען ליעקב. ויאמר יוסף אל עשו, הלא כי ספר המקנה כתב אבי בדברים האלה עמך ויעד עדים בספר והנה במצרים איתנו. ויען עשו לאמור, לכו הביאו את הספר ואת כל אשר אמצא בספר ההוא אעשה. ויקרא יוסף אל נפתלי אחיו ויאמר, מהרה חושה אל תעמוד ורוץ נא מצרימה והבא את כל הספרים את ספר המקנה ואת החתום ואת הגלוי, וגם כל הספרים הראשונים אשר כתוב בהן את כל דברי הבכורה קח. והבאת לנו פה, ונדעה מהם את כל דברי עשו ובניו אשר ידברו ביום הזה. וישמע נפתלי בקול יוסף, וימהר וירץ לרדת מצרימה. ונפתלי קל ברגליו מאוד מכל הצבאים אשר על פני המדבר, כי הלוך ילך על שיבולת הזרע ולא תישבר. וירא עשו כי הלך נפתלי להביא את הספרים ויוסף להשטין על המערה הוא ובניו, ויקומו כולם עשו ואנשיו על יוסף ואחיו למלחמה. וילחמו כל בני יעקב ומצרים עם עשו ואנשיו, וינגפו בני עשו ואנשיו לפני בני יעקב ויהרגו בני יעקב מאנשי עשו ארבעים איש. וחושים בן דן בן יעקב היה בעת ההיא את בני יעקב אך היה רחוק ממקום המלחמה כמאה אמה, כי ישב עם ילדי בני יעקב על מיטת יעקב לשמרה. וחושים היה אילם מדבר וחרש משמוע, אך הבין את קול האדם הומה. וישאל לאמור מדוע לא קברתם המת, ומה היא ההמייה הגדולה הזאת. ויענוהו ויגידו לו את דברי עשו ובניו, אשר מנעם מלקבור את יעקב במערה. ויהי בהבינו הדברים אשר עשה עשו ובניו, ויחר אפו מאוד עליהם. וימהר ויקח חרב וירץ אל עשו אל תוך המלחמה, ויך את עשו בחרב ויכרות את ראשו ממנו ותלך למרחוק, ויפול עשו בתוך אנשי המלחמה.

~197~

ויהי בעשות חושים את הדבר הזה ויגברו בני יעקב על בני עשו, ויקברו בני יעקב את יעקב אביהם בחזקה במערה ובני עשו רואים. ויקבר יעקב בחברון במערת המכפלה אשר קנה אברהם מאת בני חת לאחוזת קבר, ויקבר בבגדים יקרים מאוד. ולא נעשה למלך ככל הכבוד הזה אשר עשה יוסף לאביו במותו, כי קבר אותו בכבוד גדול מאוד כקבור את המלכים. ויעשו יוסף ואחיו ליעקב אביהם אבל, שבעת ימים. ויהי אחרי כן ויערכו בני עשו מלחמה את בני יעקב, וילחמו בני עשו בבני יעקב בחברון ועשו עודנו מת ולא נקבר. ותהי מלחמה חזקה מאוד ביניהם וינגפו בני עשו לפני בני יעקב, ויהרגו בני יעקב מבני עשו שמונים איש ומבני יעקב לא מת אחד. ותגבר יד יוסף על כל אנשי בני עשו וילכוד את צפו בן אליפז בן עשו ואת חמישים מאנשיו, ויאסור את כולם בכבלי ברזל ויתנם ביד עבדיו להביאם מצרימה. ויהי כאשר לכדו בני יעקב את צפו ואת אנשיו וייראו כל הנשארים מבית עשו מאוד לנפשם פן ילכדו גם הם, ויברחו כולם עם אליפז בן עשו ואנשיו וישאו את גויית עשו וילכו הר שעיר לדרכם. ויבואו הר שעיר ויקברו את עשו בשעיר, אך ראשו לא הביאו אותה שעירה, כי נקברה במקום ההוא במקום המלחמה בחברון. ויהי כאשר ברחו בני עשו מפני בני יעקב וירדפו בני יעקב אחריהם עד גבול שעיר אך לא המיתו מהם איש ברדפם אותם, כי חמלו על גויית עשו אשר נשאו עמהם וינוסו. וישובו בני יעקב מעליהם ויבואו עד המקום אשר שם אחיהם בחברון, וישבו שם ביום ההוא ומחרתו עד נחו מהמלחמה. ויהי ביום השלישי ויאספו את כל בני שעיר החורי ויאספו את כל בני קדם עם כחול הים הרבה מאוד, וילכו וירדו מצרימה להילחם עם יוסף ואחיו להציל את אחיהם. וישמעו יוסף וכל בני יעקב, כי התקבצו בני עשו ובני קדם ויבואו עליהם למלחמה להציל את אחיהם. ויצאו לקראתם יוסף ואחיו וגיבורי מצרים, וילחמו בם בארץ רעמסס. ויכו יוסף ואחיו את בני עשו ואת בני שעיר ואת בני קדם, מכה רבה מאוד. ויהרגו מהם כשש מאות אלף איש ויהרגו בהם את כל גיבורי בני שעיר החורי, לא נותר מהם כי אם מתי מספר אנשים.

~198~

וגם מבני קדם ובני עשו הרגו מהם הרבה מאוד, וינוסו כולם אליפז בן עשו ובני קדם לפני יוסף ולפני אחיו. וירדפו יוסף ואחיו אחריהם עד בואכה סוכות ויהרגו מהם עוד בסוכות שלושים איש, והנשארים נמלטו וינוסו איש לעירו. וישובו מעליהם יוסף ואחיו וגיבורי מצרים בשמחה ובטוב לבב, כי נגפו את כל אויביהם. וצפו בן אליפז ואנשיו עודם במצרים עבדים לבני יעקב, ויוסף להם מכאוב על מכאובם. ויהי בשוב בני עשו ובני שעיר אל ארצם, ויראו בני שעיר כי נפלו כולם ביד בני יעקב ומצרים בעבור מלחמת בני עשו. ויאמרו בני שעיר אל בני עשו, אתם ראיתם וידעתם כי בגללכם היתה המכה בנו לא נותר איש גיבור ויודע מלחמה. ועתה צאו לכם מארצנו ולכו מאיתנו ארצה כנען אל ארץ מגורי אבותיכם, למה יירשו בניכם את בנינו בארצנו באחרית הימים. ולא אבו בני עשו לשמוע אל בני שעיר, ויאמרו בני שעיר להילחם בם. וישלחו בני עשו בסתר אל אנגיאס מלך אפריקה, היא דנהבה לאמור. שלח לנו אנשים מאנשיך ויבואו אלינו ונלחמה יחד עם בני שעיר החורי, כי נועצו להילחם איתנו להוריש אותנו מן הארץ. ויעש אנגיאס מלך דנהבה כן, כי אוהב היה אנגיאס לבני עשו בימים ההם. וישלח אנגיאס אל בני עשו חמש מאות איש רגלי גיבורי החיל, ושמונה מאות רוכבי סוסים. ובני שעיר שלחו אל בני קדם ואל מדין לאמור, אתם ראיתם את אשר עשו לנו בני עשו אשר בעבורם תמנו כולנו במלחמותם את בני יעקב. ועתה בואו אלינו ועזרונו ונלחמה יחד איתם והורשנו אותם מן הארץ, וננקמה מהם את נקמת אחיכם ואחינו אשר מתו בעבורם במלחמתם את בני יעקב אחיהם. וישמעו כל בני קדם אל בני שעיר, ויבואו אליהם כשמונה מאות איש שולף חרב. וילחמו בני עשו את בני שעיר בעת ההיא במדבר פארן, ויתחזקו בני שעיר מבני עשו בפעם ההוא. ויהרגו בני שעיר מבני עשו במלחמה ההיא כמאתיים איש מאנשי אנגיאס מלך אפריקה מלך דנהבה, ביום ההוא. ויהי ביום השני ויוסיפו עוד בני עשו, ויבואו להילחם את בני שעיר שנית. ותכבד המלחמה עוד על בני עשו שנית, ויצר להם מאוד מפני שעיר.

~199~

ויראו בני עשו כי חזקו מהם בני שעיר ויסובו וישובו מבני עשו אנשים איש אל רעהו, ויעזרו את בני שעיר אויביהם. ויפלו עוד מאנשי בני עשו במלחמה השנית חמישים ושמונה איש, מאנשי אנגיאס מלך דנהבה. ויהי ביום השלישי וישמעו בני עשו כי שבו עליהם מאחיהם להילחם בם במלחמה השנית, ויתאבלו בני עשו בשמעם את הדבר הזה. ויאמרו מה נעשה לאחינו אשר שבו עלינו, לעזור את בני שעיר אויבינו. ויוסיפו בני עשו וישלחו אל אנגיאס מלך דנהבה לאמור, שלח לנו עוד אנשים אחרים ונלחמה בהם את בני שעיר כי כבדו ממנו זה פעמיים. ויוסף עוד אנגיאס וישלח אל בני עשו כשש מאות איש גיבורי חיל, ויבואו לעזור את בני עשו. ויהי לעשרת הימים, ויוסיפו בני עשו ויערכו מלחמה את בני שעיר במדבר פארן. ותכבד המלחמה ההיא על בני שעיר, ויתחזקו בני עשו אל בני שעיר בפעם הזאת. וינגפו בני שעיר לפני בני עשו, ויהרגו מהם בני עשו כאלפיים איש. וימותו כל גיבורי בני שעיר במלחמה הזאת, ולא נשאר בהם איש כי אם בניהם הקטנים אשר נשארו בעירם. וכל מדין ובני קדם נסו להם מהמלחמה ויעזבו את בני שעיר, וינוסו בראותם כי כבדה מהם המלחמה. וירדפו בני עשו אחרי כל בני קדם עד הגעתם אל ארצם, ויהרגו בני עשו בדרך מהם עוד כמאתיים וחמישים איש. ומאנשי בני עשו נפלו במלחמה ההיא כשלושים איש, אך מאת אחיהם היתה הרעה אליהם לשוב אליהם לעזור את בני שעיר החורי. וישמעו בני עשו עוד את רעת אחיהם, ויתאבלו עוד על הדבר הזה. ויהי אחרי המלחמה, וישובו בני עשו ויבואו שעירה אל מקומותם. ויהרגו בני עשו את הנשארים בארץ מבני שעיר, גם נשיהם וטפם הרגו לא החיו מהם נשמה. אך החיו מהם כחמישים נערים ונערות קטנים ולא המיתום בני עשו, ויהיו להם הנערים לעבדים ואת הנערות לקחו לנשים. וישבו בני עשו בשעיר תחת בני שעיר, וירשו את ארצם ויאחזו בה. ויקחו בני עשו את כל אשר לבני שעיר בארץ, גם צאנם גם בקרם ורכושם וכל אשר לבני שעיר לקחו בני עשו וישבו בני עשו בשעיר תחת בני שעיר עד היום הזה. ויחלקו בני עשו את הארץ למחלקות, לחמשת בני עשו למשפחותיהם.

~200~

ויהי בימים ההם, ויתייעצו בני עשו להמליך עליהם מלך בארץ אשר ירשו אותה. ויאמרו איש אל רעהו, לא כי מלך ימלוך עלינו בארצנו להיות תחת עצתו וללחום את מלחמותינו באויבינו ויעשו כן. וישבעו כל בני עשו לאמור אשר לא ימלוך עליהם מלך מאחיהם עד עולם, כי אם איש נוכרי אשר לא מאחיהם. כי מרה נפש כל בני עשו איש על בנו ואיש על אחיו ואיש על רעהו, מפני הרעה אשר עשו להם אחיהם בהילחמם את בני שעיר. על כן נשבעו בני עשו לאמור, מהיום ההוא והלאה לא ימליכו עליהם מאחיהם כי אם איש נוכרי עד היום הזה. ויהי שם איש אחד מאנשי אנגיאס מלך דנהבה, בלע בן בעור שמו. והאיש גיבור חיל מאוד ויפה תואר וטוב רואי וחכם בכל חכמה ובעל שכל ועצה, ואין איש מאנשי אנגיאס כמוהו. ויקחוהו כל בני עשו וימשחו אותו וימליכוהו עליהם למלך, וישתחוו לו ויאמרו יחי המלך יחי המלך. ויפרשו השמלה ויתנו לו איש נזם זהב וכסף ואיש טבעת ואיש צמיד ואיש קשיטה, ויעשירוהו מאוד בכסף ובזהב ושוהם ובדולח. ויעשו לו כיסא מלכות וישימו לו כתר מלכות בראשו ויבנו לו היכל וישב בו, ויהי על בני עשו למלך. ואנשי אנגיאס לקחו את שכר מלחמתם מאת בני עשו, וילכו וישובו אל אדוניהם דנהבה בעת ההיא. וימלוך בלע על בני עשו שלושים שנה, וישבו בני עשו בארץ תחת בני שעיר וישמידום וישבו תחתם לבטח עד היום הזה. ויהי בשנת שתיים ושלושים שנה לרדת ישראל מצרימה, היא שנת שבעים ואחת שנה לחיי יוסף. וימת פרעה מלך מצרים בשנה ההיא, וימלוך מגרון בנו תחתיו. ופרעה ציוה את יוסף לפני מותו להיות למגרון בנו לאב, ולהיות מגרון תחת יד יוסף ותחת עצתו. וישמעו כל מצרים לדבר הזה להיות יוסף עליהם, כי אהבו כל מצרים את יוסף כתמול שלשום. אך מגרון בן פרעה ישב על כיסא אביו, ויהי למלך תחת אביו בימים ההם. בן ארבעים ואחת שנה מגרון במלכו, וארבעים שנה מלך במצרים.

~201~

ויקראו כל מצרים את שמו פרעה כשם אביו, כמשפטם לעשות במצרים על מלך אשר ימלוך עליהם. ויהי כמלוך פרעה תחת אביו ויתן את משפטי הארץ וכל דברי המלכות ביד יוסף, כאשר ציוהו אביו. ויהי יוסף למלך על מצרים כי הוא המביא והמוציא בכל מצרים, ויהיו כל מצרים תחת ידו ותחת עצתו. כי נטו כל מצרים אחרי יוסף אחרי מות פרעה, ויאהבוהו מאוד למלוך עליהם. אך לא חפצו מהם אנשים לאמור, לא ימלוך עלינו איש נוכרי. ואולם על פי יוסף היתה כל מלכות מצרים בימים ההם אחרי מות פרעה, הוא המוציא והוא המביא לעשות כחפצו בכל הארץ ואין דובר אליו דבר. ותהי כל מצרים תחת יד יוסף, וילחם יוסף עם כל אויביו מסביב ויכניעם תחת ידו. וגם כל הארץ וכל פלשתים עד גבול כנען הכניע יוסף, ויהיו כולם תחת ידו ויתנו ליוסף מס מדי שנה בשנה. ופרעה מלך מצרים ישב על כסאו תחת אביו, אך היה תחת יד יוסף ועצתו כאשר היה בתחילה תחת יד אביו. וגם לא היה מושל כי אם בארץ מצרים לבד, תחת עצת יוסף. ויוסף מלך על כל הארץ בעת ההיא, ממצרים ועד הנהר הגדול נהר פרת. ויהי יוסף בכל דרכיו משכיל, וה׳ אלוקיו עמו. ויוסף ה׳ ליוסף חכמה והוד והדר ואהבה בלב מצרים וכל הארץ, וימלוך יוסף על כל הארץ ארבעים שנה. וכל ארץ פלשתים וכנען וצידון ועבר הירדן מביאים ליוסף מנחות כל ימיו, ומס יביאו לו מדי שנה בשנה כמשפט. וילחם יוסף עם כל אויביו מסביב ויכניעם, ותהי כל הארץ ביד יוסף. וישב יוסף על כסאו במצרים לבטח. וגם כל אחיו בני יעקב ישבו לבטח בארץ גושן כל ימי יוסף ויפרו וירבו מאוד מאוד בארץ, ויעבדו את ה׳ כל ימיהם כאשר ציוה אותם יעקב אביהם. ויהי מקץ ימים רבים ושנים בשבת בני עשו בארצם לבטח עם בלע מלכם, ובני עשו פרו ורבו בארץ. ויתיעצו ללכת להילחם עם בני יעקב וכל מצרים ולהציל את צפו בן אליפז אחיהם ואת אנשיו, כי עודם במצרים בימים ההם עבדים ליוסף. וישלחו בני עשו אל כל בני קדם ויעשו איתם שלום, ויבואו אליהם כל בני קדם ללכת את בני עשו מצרימה למלחמה.

~202~

וגם מאנשי אנגיאס מלך דנהבה באו אליהם וגם אל בני ישמעאל שלחו, ויבואו אליהם. ויתקבצו כל העם הזה, ויבואו שעירה לעזור את בני עשו במלחמתם. ותהי המחנה הזאת מחנה גדול וכבד עם אשר כחול הים הרבה מאוד, כשמונה מאות אלף איש בין רגלי ורוכבי סוסים. וירדו כל הגדודים האלה מצרימה להילחם את בני יעקב, ויחנו על רעמסס. ויצאו לקראתם יוסף ואחיו וכל גיבורי מצרים כשש מאות אלף איש, וילחמו איתם בארץ רעמסס. וילחמו בני יעקב את בני עשו בעת ההיא עוד בשנת החמישים שנה לרדת בני יעקב מצרימה, היא שנת השלושים שנה למלוך בלע על בני עשו בשעיר. ויתן ה׳ את כל גיבורי עשו ובני קדם ביד יוסף ואחיו וינגפו אנשי בני עשו ובני קדם לפני יוסף. ויפלו מאנשי עשו ובני קדם חללים רבים לפני בני יעקב כמאתיים אלף איש, ויפול גם בלע בן בעור מלכם עמם במלחמה. ויראו בני עשו כי נפל מלכם עמם במלחמה וימת, וירפו ידיהם מהמלחמה. ויוסף ואחיו וכל מצרים עודם מכים באנשי בית עשו, וייראו מאוד כל אנשי עשו מפני בני יעקב וינוסו לפניהם. וירדפו אותם יוסף ואחיו וכל מצרים מהלך יום ויכו מהם עוד כשלוש מאות איש הלוך הכות אותם בדרך, וישובו אחרי כן מעליהם. וישובו יוסף וכל אחיו מצרימה לא נפקד מהם איש, אך מהמצרים נפלו שנים עשר אנשים. ויהי בשוב יוסף מצרימה ויצו לאסור עוד את צפו ואת אנשיו, ויאסרו אותם בנחושתיים ויוסיפו להם יגון על יגונם. וכל אנשי בני עשו ובני קדם שבו איש אל עירו בבושה, כי נפלו כל הגיבורים אשר היו בהם במלחמה. ויראו בני עשו כי מת מלכם במלחמה וימהרו ויקחו איש מאנשי בני קדם יובב בן זרח שמו מארץ בצרה, וימליכוהו עליהם תחת בלע מלכם. וישב יובב על כיסא בלע תחתיו למלך, וימלוך יובב באדום על כל בני עשו עשר שנים. ולא יספו בני עשו עוד ללכת להילחם עם בני יעקב מהיום ההוא והלאה, כי ידעו בני עשו את גבורת בני יעקב וייראו מהם מאוד. אך מהיום ההוא והלאה שנאו בני עשו את בני יעקב, ותהי השנאה והאיבה חזקה ביניהם כל הימים עד היום הזה.

~203~

ויהי אחרי כן מקץ עשר שנים, וימת יובב בן זרח מלך אדום. ויקחו בני עשו איש אחד ושמו חושם מארץ תימן, וימליכוהו עליהם תחת יובב. וימלוך חושם באדום על בני עשו, עשרים שנה. ויוסף מלך מצרים ואחיו וכל בני ישראל ישבו לבטח במצרים בימים ההם כל ימי יוסף ואחיו אין שטן ואין פגע רע, ותשבות ארץ מצרים מהמלחמה בעת ההיא בימי יוסף ואחיו.