ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/תקא
שלא ירבה לו המלך נשים הרבה. ועל זה נאמר "ולא ירבה לו נשים" (דברים יז, יז). וטעם המצוה מבואר בכתוב, כי הנשים מסירות לב בעליהן, כלומר שמפתות אותם לעשות מה שאינו ראוי, בהתמדתן עליהם תחרות ורבוי דברים וחלקלקות.
מדיני המצוה מה שאמרו זכרונם לברכה (סנהדרין כא.) שעד שמנה עשרה נשים הוא מותר לישא ולא יותר. ואפילו הן כאביגיל שהיתה צדקנית וזריזה וטובה. ויתר פרטיה בפרק שני מסנהדרין. וזאת מן המצות שהן על המלך לבדו.
ונוהגת בזמן שיש לנו מלך. ואם עבר על זה והוסיף לקח אחת על שמנה עשרה, חייב מלקות ויש לו לגרשה.
קישורים
עריכהקיצור דרך: tryg/mcwa/501