ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/שצ
שלא יעבוד זר במקדש עריכה
שלא יעבוד זר במקדש, כלומר כל מי שאינו מזרע אהרן, שנאמר (במדבר יח, ד): "וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיכֶם". ונכפלה המניעה בזה בלשון אחר בכתוב והוא שנאמר (שם, כב) "וְלֹא יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לָשֵׂאת חֵטְא לָמוּת".
משרשי המצוה כתבתי למעלה בסדר זה עשה ג.
מדיני המצוה מה שאמרו ז"ל שאין חיוב אזהרת קריבה זו אלא הקרב לעבודה מכל העבודות שהן מיוחדות לכהן. וכמו שאמרו ז"ל (זבחים לב, א) "מקבלת הדם ואילך מצות כהונה", כגון יציקות בלילות תנופות הגשות והרבה עבודות כאלו המפורשות בגמרא שמצותן בכהן. הרי אלו כולן באזהרה לזר והקרבן פסול. אבל יש שם עבודות שאינן בכלל אזהרה זו, כגון שחיטה שכשרה אפילו לכתחלה בזרים ואפילו בקדשי קדשים, וכן הולכת העצים, וכן הדלקת הנרות שאם הוציא הכהן לחוץ אחר שהטיב אותן שמותר לזר להדליקן . ויש מהן ארבע עבודות לבד מיוחדות שהן חמורות שיש בהן חיוב מיתה והן זריקה והקטרה הקרבה ניסוך, ועליהן נאמר "וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת", וכמו שנתבאר במסכת יומא בפרק בראשונה כל מי שהוא רוצה לתרום ויתר פרטיה מבוארים שם ביומא, ובפרק בתרא ממסכת זבחים.
ונוהג איסור זה בזכרים ונקבות בזמן הבית ואף בזמן הזה אף על פי שהוא שמם בעונותינו.
ועובר על זה ועשה במקדש אפילו היום אחת מכל העבודות שהם בכהנים עובר על לאו כמו שכתבנו, ואם עשה אחת מארבע עבודות שזכרנו חייב מיתה בידי שמים.
קישורים עריכה
קיצור דרך: tryg/mcwa/390