ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/תעד
להוציא מעשר עני בשנה השלישית ושישית מן השמיטה, ועל זה נאמר "מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך וגו' והנחת בשעריך וגו'" (דברים יד, כח). ובשנה הזאת היו מפרישין מעשר עני במקום מעשר שני של שאר שנים, ואין מפרישין מעשר שני כלל.
משרשי המצוה בענין זה, מה שכתבתי במצות הלוואה לעני בסדר משפטים.
מדיני המצוה מה שאמרו זכרונם לברכה (פ"ו מהל' מתנות עניים ה"ז) שבעל השדה שעברו עליו עניים נותן לכל אחד מהם מן המעשר כדי שבעו, שנאמר "ואכלו בשעריך ושבעו". וכמה כדי שבעו?
מן החיטים לא יפחות מחצי קב, משעורים לא יפחות מקב, כוסמין לא יפחות מקב וחצי; דבלה לא יפחות ממשקל חמש ועשרים סלע; יין לא יפחות מחצי לוג, שמן מרביעית לוג; אורז רובע קב, ירק משקל ליטרא; חרובין שלושה קבין, אגוזים עשרה, אפרסקים חמישה, רימונים שתיים, אתרוג אחד. היה לו דבר מועט והעניים מרובים, מניח לפניהם והם מחלקין ביניהם. ומעשר עני המתחלק בגורן אין בו טובת הנאה לבעלים. ואיש ואישה שבאו ליטול, נותנין תחילה לאישה ואחר כך לאיש. ויתר פרטי המצוה מתבארים במסכתות פאה, ומעשרות, ודמאי, ובמקומות מזרעים, ומכשירים וידים.
ובסדר שופטים (מצוה תקז) בעזרת השם אכתוב באיזה מקום נוהגת ובאיזה זמן.
קישורים
עריכהקיצור דרך: tryg/mcwa/474