פתיחת התפריט הראשי

ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/תיד

< ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)(הופנה מהדף ספר החינוך תיד)


מצוה תיד - לא למנות דיין מכל סיבה שאינה מעלות התורה

שנמנע בית דין הגדול או ראש גלותא שלא יעמיד דיין לשפוט את העם שלא למד חכמת התורה וביאור משפטים הישרים והצדיקים ואפילו היו בו כמה מדות נכבדות, אחר שאינו יודע ובקי בחכמת התורה, אין ראוי למנותו דיין ועל זה נאמר (דברים א, יז): "לֹא תַכִּירוּ פָּנִים בַּמִּשְׁפָּט". וכן פירשו ז"ל (ספרי), "’לא תכירו פנים במשפט’, זה הממונה להושיב דיינים". כלומר, שאליו באה אזהרה זו. ואמרו ז"ל "שמא תאמר איש פלוני נאה או גבור או עשיר או שיודע בכל לשון, אושיבנו דיין, לכך נאמר ’לא תכירו פנים במשפט’", לפי שנמצא מזכה את החייב ומחייב את הזכאי ולא מפני שהוא רשע, אלא מפני שאינו יודע.

שורש מצוה זו נגלה הוא לכל.

דיניה, כגון מה שאמרו ז"ל תנחומא שופטים ג', שכשם שצריך הראוי להיות דיין להיות יודע דיני התורה, כמו כן צריך להיות בעל מדות ואדם כשר, שלא יאמר לו הנידון טול קורה מבין עיניך, כלומר קשט עצמך ואחר כך קשט אחרים. הרי הוא אומר בתורה גבי דיינים (דברים א, יג): "אנשים חכמים", כלומר יודעי החכמה לדון דין אמת, "וידועים לשבטיכם", אלו שרוח הבריות נוחה מהם, "אנשי חיל", שהם גבורים במצוות ומדקדקים על עצמם וכובשים את יצרם עד שלא יהא להם שום גנאי ושום כיעור, ופרקם נאה. ובכלל אנשי חיל שיהיה להם לב אמיץ להציל עשוק מיד עושק, כענין שנאמר: ויקם משה ויושיען, ומה משה רבנו עליו השלום עניו, אף כל דיין צריך להיות עניו. ויתר פרטיה מבוארין בסנהדרין ובמקומות אחרים בפיזור.

ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן.

ועובר על זה ומינה דיין שאינו חכם מחמת עשרו או טוב מדותיו או מאהבתו אותו או מחמת כבור קרוביו , ביטל עשה זה. ועונשו גדול מאד, שכל עונש דיני שקר שידין אותו דיין מחסרון ידיעתו תלוי עליו כי הוא הגורם.

ומכלל מצוה זו גם כן לפי הדומה, שכל מי שביררו אותו בני הקהל למנות עליהם ממונים לשום ענין, שישים כל השגחתו וכל דעתו למנות מהם הראויים והטובים על אותו מינוי שהקהל צריכין אותו, ולא יגור מפני איש למנות מי שאינו ראוי.

אמרו חכמים על מי שהוא מעמיד דיין שאינו הגון כאילו הקים מצבה, שנאמר (דברים טז, כב): "ולא תקים לך מצבה" ואם הוא מקום שיש בו תלמידי חכמים אמרו שהוא כאילו נטע אשרה, שנאמר "לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח ה' אלהיך" ועוד אמרו שכל הממנה דיין מחמת עושרו על זה נאמר "לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב", ועוד האריכו בענין זה ואמרו, שדיין שנתן ממון כדי שיתמנה דיין אסור לעמוד מפניו, ומקילין הרבה בכבודו, ואמרו עליו שהטלית שמתעטף בו תהיה בעיניך כמרדעת החמור, ודרך חכמים הראשונים שבורחין מלהתמנות דיינים אלא במקום שאין גדול מהם.

קישוריםעריכה

קיצור דרך: tryg/mcwa/414