בביאור גזרת נחי למ"ד אל"ף כמו קרא
א
עריכהבנין הקל כלו באל"ף נחה וקמץ לפניה, חוץ בנסתרים ונסתרה שהאל"ף נעה, כמו קָרְאוּ, קָרְאָה. ובבינוני ובפעול נחה האל"ף ליחיד לבד ובשאר הגופים נעה, כמו קוֹרֵא, קוֹרְאִים, קָרוּא, קְרוּאִים וכולי.
המקור: קְרֹא, ועם אותיות בכל"ם בִּקְרֹא, כִּקְרֹא, לִקְרֹא, מִקְרֹא. ובא לפעמים בתי"ו נוספת על דרך נחי למ"ד ה"א אשר אבאר בעקר שאחר זה (עיקר י סימן ג), כמו "לְבִלְתִּי קְרֹאות לָנוּ" (שופטים ח א), "לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל" (ירמיהו כט י).
ב
עריכהוכן תתחלף זו הגזרה בהרבה מקומות עם נחי למ"ד ה"א, ואין לי להאריך.
הצווי: קְרָא, האל"ף נחה, ובשאר הגופים נעה, כגון קִרְאוּ, קִרְאִי, קִרְאֶנָה. ובא בחסרון ה"א, כמו "קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם" (שמות ב כ). ובא האל"ף נחה במלת "קְרֶאןָ לִי מָרָא" (רות א כ).
ג
עריכהואותיות אית"ן נקודות כמו בשלמים, ואל"ף נחה כאשר היא בסוף התיבה, כמו אֶקְרָא, יִקְרָא וכולי, אבל כשאחריה אות אז היא נעה, כמו יִקְרְאוּ, תִּקְרְאוּ, תִּקְרְאִי, אבל ברבות היא נחה, כמו "תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה" (שמות א י).
ד
עריכהוכל שאר הבנינים הולכים על זה הדרך, רק שבהם בא צירי על הרוב לפני האל"ף הנחה בעוברים הנמצא ובמדבר בעדו, כמו נִקְרֵאתָ, נִקְרֵאתִי, מִלֵּאתָ, מִלֵּאתִי, הִמְצֵאתָ, הִמְצֵאתִי. וכבר כתבתי לך (עיקר א סימן ב) כי רבים מנחי פ"א אל"ף באים על משקל פָּעֵל בצרי, וכלם פעלים עומדים, כמו מָלֵא, שָׂנֵא, יָרֵא ודומיהם, עיין שם.