נחמו עם ה' זכר לבית ישראל.

נמכרתם לגויים ולא לצמיתות אך בהקציפכם את ה' ניתתם ביד אויביכם.

ניאצתם בוראכם ולשעירים זבחתם ולא לה'.

נשיתם אלוהי עולם אשר גידלכם ואת ירושלים האומנת עכרתם.

כי ראתה את חרון אף ה' הניתך עליכם ותאמר שמעוני יושבי ציון אבל כבד הביא עלי ה'.

ראיתי שבית בני ובנותיי אשר הוליכם בה אלוהי עולם.

בחדווה טיפחתים ובבכי ואבל שילחתים.

אל יעלוז איש לאלמנותי וכי בדודה נשארתי מהמון רב ושוממה בעוון בני אשר סרו מתורת ה'.

ולא הכירו משפטיו ולא הלכו בחוקי צדקת אלוהים ומוסר לא לקחו.

בואו יושבי ציון וראו שבית בני ובנותיי אשר הוליכם בה אלוהי עולם.

כי הביא עליהם גוי ממרחק גוי עז פנים ובלשון אחרת ידבר.

גוי לא ישא פני זקן ונערים לא יחוננו והם הוליכו חמודי אלמנה ושיכלוה מבנותיה.

ואני איככה אושיעכם.

אשר הביא עליכם הרעה יושיעכם מכף צורריכם.

לכו נא בני לכו ואני שוממה וחרבה.

פשטתי אדרת שלוותי ואתכס שק תחינתי ולאלוהי עולם אזעק כל ימי חיי.

התעוררו בני וזעקו אל ה' ויצילכם מיד עריצים ומכף אויביכם.

ואני אצפה ליום ישעכם ליום גילי בעזרת קדוש ישראל כי יחיש להושיעכם תשועת עולמים.

בדמע ואבל שילחתיכם וה' ישיבכם לי בששון ובשמחת עולם.

וכאשר ראו יושבי ציון את שבייתכם עוד מעט וראו את ישועתכם באור פני ה' והדרת תפארתו.

שאו בני זעף ה' אשר נטל עליכם כי רדפוך אויביך עוד מעט וראית במפלתם ועל במותימו תדרוך.

ענוגי התנודדו על אורחות עקלקלות נפוצו כעדר מפני שודד.

התעוררו בני וזעקו אל ה' והיה לכם לזיכרון לפניו אחרי הביאו עליכם כל זאת.

וכאשר סר לבבכם מאחריו כן תשובו עשרת מונים לבקש את פניו.

וכרעה אשר הביא עליכם כן ישוב לשמחכם בגיל ישועתו סלה.

הנחמי ירושלים ואשר קרא בשמך הוא ינחמך.

יחתו כל מעניך ואשר ששו על מפלתך.

תֵחת כל עיר אשר העבידה את בניך וכל אסירי ילדיך חרוב יחרבו.

כאשר שמחה כל עיר על הריסותך ועלזה לשברך כן תעכר על שממתה.

עדיה אוריד מעליה ומשוש המונה ושמחתה תיהפך לאבל.

אש אלוהים תרד עליה ימים רבים ושעירים יגורו בה עד עולם.