ספרי על דברים/ראה/פיסקא קמב

פיסקא קודמת - ספרי על דברים - פיסקא קמב - פיסקא הבאה


שבעת ימים תחוג לה' אלהיך (במקום אשר יבחר ה') . ולהלן הוא אומר, חג הסכות שבעת ימים לה'. מה תלמוד לומר שבעת ימים לה'? מלמד שכל הרגל תשלומין לראשון.

[יכול יהיה חוגג והולך כל ז'? תלמוד לומר וחגותם אותו , " אותו " אתה חוגג, ואי אתה חוגג כל שבעה].

אם כן, למה נאמר שבעת ימים? תשלומין כל שבעה.


כי יברכך ה' אלהיך . יכול בו במין? תלמוד לומר בכל תבואתך ובכל מעשה ידיך.


והיית אך שמח . (סוכה מח וש"נ) לרבות לילי יו"ט (הראשון) [האחרון] לשמחה.

יכול שאני מרבה אף יו"ט (האחרון) [הראשון]? תלמוד לומר אך.

(מכאן אמרו, ישראל יוצאים ידי חובתם בנדרים ונדבות. יכול אף בעופות ובמנחות? תלמוד לומר אך).


רב.

שלוש פעמים בשנה . (חגיגה ג) אין " פעמים " אלא (זמנים) [רגלים]. וכה"א (ישעיה כו) תרמסנה רגל, רגלי עני פעמי דלים .

יראה . כדרך שבא לראות כך בא ליראות.


רג.

(זכורך) [זכור.] להוציא את הנשים.

זכור . להוציא טומטום ואנדרוגינוס.

כל זכורך . להביא את הקטנים.

(מכאן אמרו) (חגיגה ב) איזהו קטן? כל שאינו יכול לרכוב על כתפו של אביו, ולעלות מירושלים להר הבית, דברי בית שמאי; שנאמר זכורך . ובית הלל אומרים, כל שאינו יכול לאחוז בידו של אביו, ולעלות מירושלים להר הבית; שנאמר רגלים .


רד.

את פני ה' א-להיך . אם אתה עושה כן, פונה אני מכל עסקי ואיני עוסק אלא בך.


רה.

בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסכות . (ר"ה ד) רבי (שמואל) [שמעון] אומר, אין תלמוד לומר " חג הסוכות ", שבו מדבר הכתוב! אלא מה תלמוד לומר " חג הסוכות ", מלמד שאינו עובר ב"בל תאחר", עד שיעברו רגלי כל השנה.


רו.

ולא יראה את פני ה' ריקם. מן (הצדקה) [הקרבן]. וחכמים נתנו שעור, בית שמאי אומרים [הראיה שתי כסף והחגיגה מעה כסף, ובית הלל אומרים] הראיה מעה כסף (ושמחה) [והחגיגה] שתי כסף.


רז.

איש כמתנת ידו כברכת . מכאן אמרו, (חגיגה ח) מי שיש לו אוכלים מרובים ונכסים מועטים - מביא שלמים מרובים ועולות מועטות. אוכלים מועטים ונכסים מרובים - מביא עולות מרובות [שולמים מועטים]. זה וזה מועט, עליו אמרו מעה כסף , ושתי כסף . זה וזה מרובים, על זה נאמר איש כמתנת ידו כברכת ה' א-להיך אשר נתן לך .