ספרי על דברים/ראה/פיסקא קל

פיסקא קודמת - ספרי על דברים - פיסקא קל - פיסקא הבאה


לא תאכל עליו חמץ. ר' יהודה אומר, מנין לאוכל חמץ משש שעות ולמעלה, שהוא עובר בלא תעשה? תלמוד לומר: לא תאכל עליו חמץ.

אמר ר' שמעון, יכול[1] כן הוא הדבר? תלמוד לומר[2]: לא תאכל עליו חמץ, שבעת ימים תאכל עליו מצות (לחם עוני); כל שהוא בקום אכול מצה, הרי הוא בבל תאכל חמץ, וכל שאינו בקום אכול מצה אינו בבל תאכל חמץ.

לחם עוני. (פסחים לו) פרט לחלוט ואשישה.

יכול לא יהיה אדם יוצא [אלא] בפת הדראה? תלמוד לומר: "תאכל עליו מצות", אפילו כמצה של שלמה. אם כן למה נאמר לחם עוני? פרט לחלוט ואשישה.

רבי שמעון אומר, למה נקרא לחם עוני? על שם ענוי שנתענו במצרים.

כי בחפזון יצאת מארץ מצרים. (ברכות ט) יכול חפזון לישראל ולמצרים? תלמוד לומר (שמות יא): "ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו". אמור מעתה, לא היה חפזון כי אם למצרים.

למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים. זו היא (ברכות ב) שאמר ר' אלעזר בן עזריה: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה בן זומא, שנאמר: "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך", "ימי חייך" הימים, "כל ימי חייך" – הלילות. וחכמים אומרים: "ימי חייך" – העולם הזה, "כל ימי חייך" – להביא לימות המשיח.


  1. ^ [וכי]. גר"א
  2. ^ [והלא כבר נאמר]. גר"א