ספרי על דברים/עקב/פיסקא נא

פיסקא קודמת - ספרי על דברים - פיסקא נא - פיסקא הבאה

כל המקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם יהיה - ואם ללמד על תחומי א"י, הרי כבר נאמר יהושע א מן המדבר והלבנון הזה ועד הנהר הגדול נהר פרת! ומה ת"ל אשר תדרוך כף רגלכם? אמר להם: כל מקום שתכבשו חוץ מן המקומות האלו - הרי הוא שלכם. או אינו אלא רשות בידם, לכבש חו"ל עד שלא יכבשו את הארץ? ת"ל וירשתם גוים גדולים ועצומים מכם, ואח"כ כל המקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם יהיה. שלא תהא ארץ ישראל מטמאה בגלוליהם ואתם חוזרים ומכבשים חו"ל, אלא משתכבשו א"י - תהיו רשאים לכבש חו"ל.

הרי שכבשו חו"ל, מנין שמצוות נוהגת שם? הרי אתה דן: נאמר כאן יהיה ונאמר להלן יהיה; מה יהיה האמור כאן מצוות נוהגות שם - אף להלן מצוות נוהגות שם. וא"ת מפני מה כבש דוד ארם נהרים וארם צובה, ואין מצוות נוהגות שם? אמרו: דוד עשה שלא כתורה!^[1] התורה אמרה משיכבשו לארץ תהיו רשאים לכבוש חו"ל, הוא לא עשה כן, אלא חזר וכיבש ארם נהרים וארם צובה - ואת היבוסי שהיה סמוך לירושלם לא הוריש! אמר לו הקב"ה: סמוך לפלטירין שלך לא הורשת, היאך אתה חוזר ומכבש ארם נהרים וארם צובה?

הרי שכבשו בחו"ל. ומנין שכנגדו בים, הרי היא שלהם? ת"ל מן המדבר והלבנון הזה עד הנהר הגדול נהר פרת, ועד הים הגדול מבוא השמש יהיה גבולכם - והמדבר גבולכם.

מן הנהר הגדול נהר פרת - מן הנהר גבולכם, ואין הנהר גבולכם. אם כיבשתם את הנהר - יהיה גבולכם, והנהר גבולכם:

ועד הים הגדול מבוא השמש - עד הים גבולכם, ואין הים גבולכם. אם כיבשתם - יהיה גבולכם. וכן הוא אומר במדבר לד וגבול ים - והיה לכם הים הגדול וגבול יהיה גבולכם. נמצינו אומרים: כל מקום שהחזיקו עולי בבל, מארץ מצרים עד כזיב - לא נאכל ולא נעבד. עולי מצרים - נאכל ולא נעבד.

תחום ארץ ישראל ועד מקום שהחזיקו עולי בבל: פרשת אשקלון, חומת מדבר, שרשך רור חמת ועכו מגיאתו, וגיאתו עצמה, סברתה ובית זניתא, קצרא דגלילא, קנייא רעייא מצי רעבתא, כמותה דכריין נהו ראתא דיתר, נחלא דאבצאל בית עד מרעשת לולא דבתא, כרכא דכר סנגרא מיסף, ספנתא נקובתא רעיון תרנוגלא, עילאה דקיסרי בית סוכת קנת ורקם, תחגרא וטרכונא דנימרא דבתחום בוצרא, משקא וחשבון ונחלא דורד מכותא נימרון עליה זירזא, ורקם גיאה וגבנייא דאשקלון. ודרך גדולה הולכת למדבר:

1. וראו בדף השיחה.