ספרי על דברים/ואתחנן/פיסקא כז
פיסקא קודמת - ספרי על דברים - פיסקא כז - פיסקא הבאה
ה' אלהים אתה החלות - אתה התרת לי נדרי: בשעה שאמרת לי לך הוצא את בני ישראל מארץ מצרים, אמרתי לפניך איני יכול, שכבר נשבעתי ליתרו שאיני זז מאצלו, שנא' שמות ב ויואל משה לשבת את האיש, ואין הואלה אלא שבועה שנא' שמואל א יז ויואל שאול את העם.
ד"א אתה החלות - אתה פתחת לי פתח, שאעמוד ואתפלל לפניך על בניך בשעה שסרחו במעשה העגל, שנא' דברים ט הרף ממני ואשמידם. וכי משה תופס היה בהקב"ה? אלא כך אמר לפניו: רבש"ע אתה פתחת לי פתח שאעמוד ואתפלל על בניך - עמדתי והתפללתי עליהם, ושמעת תפלתי וסלחת לעוונם. הייתי סבור שאני עמהם בתפילה, והם לא התפללו עלי! והלא דברים ק"ו: ואם תפלת יחיד על הרבים כך נשמעת, תפלת הרבים על היחיד עאכ"ו:
להראות את עבדך - ישראל נקראו עצמם עבדים, והקב"ה קראם עבדים; ויש שקראו עצמם עבדים, והקב"ה לא קראם עבדים; ויש שלא קראו עצמם עבדים, והקב"ה קראם עבדים: אברהם קרא עצמו עבד, שנא' בראשית יח אל נא תעבור מעל עבדך, והקב"ה קראו עבד, שנא' בראשית כו בעבור אברהם עבדי; יעקב קרא עצמו עבד, שנ' בראשית לב קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך, והקב"ה קראו עבד, שנא' ישעיה מא ואתה עבדי יעקב; משה קרא עצמו עבד, להראות את עבדך, והקב"ה קראו עבד, שנא' יהושע א משה עבדי מת; דוד קרא עצמו עבד, שנא' תהלים קטז אני עבדך בן אמתך, והקב"ה קראו עבד, שנאמר מלכים א יא למען דוד עבדי; ישעיה קרא עצמו עבד, שנ' ישעיה מט יוצרי מבטן לעבד לו, והקב"ה קראו עבד, שנ' ישעיה כ עבדי ישעיהו; שמואל קרא עצמו עבד, שמשון קרא עצמו עבד, שנאמר שופטים טו אתה נתת ביד עבדך, והקב"ה לא קראו עבד. שלמה קרא עצמו עבד, שנ' מלכים א ג אתה נתת ביד עבדך, והקב"ה לא קראו עבד. שלמה קרא עצמו עבד, שנ' מלכים א ג ונתת לעבדך לב לשמוע, והקב"ה לא קראו עבד, אלא תלאו בדוד אביו, שנ' מלכים א יא למען דוד עבדי; איוב לא קרא עצמו עבד, והקב"ה קראו עבד, שנ' איוב א השמת לבך אל עבדי איוב. יהושע לא קרא עצמו עבד, והקב"ה קראו עבד, שנ' במדבר יד ועבדי כלב; אליקים לא קרא עצמו עבד, והקב"ה קראו עבד, שנא' ישעיה כב לעבדי לאליקים; זרובבל לא קרא עצמו עבד, והקב"ה קראו עבד, שנא' חגי ב זרובבל בן שלתיאל עבדי; דניאל לא קרא עצמו עבד, והמקום קראו עבד, שנ' דניאל ג שדרך מישך ועבד נגו עבדוהי דאלהא חייא; נביאים הראשונים לא קראו עצמם עבדים, והקב"ה קראן עבדים, שנא' עמוס ג כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים:
את גדלך - זה בנין אב לכל גדלך שבתורה:
ואת ידך החזקה - אלו י' מכות שהביא הקב"ה על המצרים במצרים, שנא' נטה ידך:
אשר מי אל בשמים ובארץ - שלא כמדת ב"ו מדת הקב"ה. מדת ב"ו, אפרכוס יושב על הפרכיא שלו, מתיירא הוא מן סקנתודרים שלו, שלא יחזירנו. אתה שאין לך סקנתודרים, מפני מה אי אתה מוחל לי? מלך ב"ו יושב על בימה שלו, מתיירא הוא מפני ריתיכוס שלו שלא יחזירנו. אתה, שאין לך ריתיכוס, מפני מה אי אתה מוחל לי?
אשר יעשה כמעשיך - במצרים: וכגבורותיך - על הים. ד"א כמעשיך - במצרים; וכגבורותיך - על הירדן: