ספרא (מלבי"ם)/פרשת ויקרא חובה/פרק ו

<< | ספרא (מלבי"ם) | >>

מפרשים: מלבי"ם | קרבן אהרן | חפץ חיים | הר"ש | הראב"ד | רבינו הלל | עשירית האיפה

פרק ו

[א] "וסמכו זקני.."-- יכול זקנים מן השוק? תלמוד לומר 'זקני עדה'.  אי 'זקני עדה' יכול כל הזקנים שבעדה? תלמוד לומר "העדה"-- המיוחדים שבעדה.

[ב] וכמה הן?

• "וסמכו"-- שנים; "זקני"-- שנים; אין בית דין שקול-- הרי חמשה, דברי ר' יהודה.
• ר' שמעון אומר, "וסמכו זקני.."-- שנים; ואין בית דין שקול-- הרי שלשה.

[ג] "ידיהם"-- ידי כל אחד ואחד (נ"א כל יחיד ויחיד).

"ידיהם על ראש הפר"-- פר טעון סמיכה ואין שעירי עכו"ם טעונים סמיכה, דברי ר' יהודה.  ר' שמעון אומר פר טעון סמיכה בזקנים ואין שעירי עכו"ם טעונים סמיכה בזקנים; שר' שמעון אומר כל חטאת ציבור שדמה נכנס לפנים טעונה סמיכה.

[ד] "ושחט את הפר לפני השם"-- בצפון.

נאמר כאן 'פני פרוכת' (ויקרא ד, יז) ונאמר להלן (ויקרא ד, ו) 'פני פרוכת'. מה 'פני פרוכת' אמור להלן-- "פרוכת הקדש", אף 'פני פרוכת' האמור כאן-- פני פרוכת הקדש.

[ה] "וְעָשָׂה..כַּאֲשֶׁר עָשָׂה..וְכִפֶּר" מה תלמוד לומר?   לכפול את ההזיות; ללמד שאם חסר אחת מן המתנות-- לא עשה כלום.

יכול, אין לי אלא מתן-שבע שאם חסר אחת מהן לא עשה כלום -- שכן מתן-שבע מעכבות בכל מקום; ומנין למתן-ארבע אם חסר אחת מהן לא עשה כלום?   תלמוד לומר "כֵּן יַעֲשֶׂה".

[ו] "וְעָשָׂה לַפָּר"-- לרבות פר יום הכפורים;  "כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְפַר.." לרבות פר כהן משיח;  "..הַחַטָּאת"-- לרבות שעירי עכו"ם.  יכול שאני מרבה שעירי רגלים? תלמוד לומר "לו".

• ומה ראית לרבות שעירי עכו"ם ולהוציא שעירי רגלים?
• אחר שריבה הכתוב מיעט! מרבה אני שעירי עכו"ם שהן באים על עבירת מצוה ידועה, ומוציא שעירי רגלים שאין באים על עבירת מצוה ידועה.

[ז] " וְכִפֶּר עֲלֵהֶם"-- אף על פי שלא סמכו.   " וְנִסְלַח לָהֶם"-- אף על פי שלא נתן בשירי הדם.

• מה ראית להכשיר בסמיכה ובשירי הדם ולפסול בהזיות?
• אחר שריבה הכתוב מיעט! מפני מה אני מכשיר בסמיכה ובשירי הדם -- שאין מעכבין את הכפרה, ופוסל אני בהזיות -- שהן מעכבים (נ"א מעכבות) את הכפרה.

[ח] "והוציא את הפר אל מחוץ למחנה"-- חוץ לשלש מחנות.

"ושרף אתו כאשר שרף את הפר הראשון"-- הא מכאן אתה אומר: פר משיח ופר עדה עומדים-- פר משיח קודם לפר עדה לכל מעשיו.

[ט] יכול אף שעירי עכו"ם יקדמוהו? ודין הוא! אם פר יחיד קודמו, פר ושעיר לא יקדמוהו?!   תלמוד לומר 'פר'-- פר ראשון ואין שעירי עכו"ם ראשונים.

[י] או אינו אלא פר ישרף ואין שעירי עכו"ם נשרפים?   תלמוד לומר "חטאת הקהל" -- בנין אב לכל חטאת הקהל שישרפו.

[יא] והלא שעירי רגלים שהן חטאת הקהל, יכול ישרפו?   תלמוד לומר "הוא".

• ומה ראית לרבות שעירי עכו"ם ולהוציא שעירי הרגלים?
• אחר שריבה הכתוב מיעט! מרבה אני שעירי עכו"ם שהן באים על עבירת מצוה ידועה, ומוציא אני שעירי רגלים שאין באים על עבירת מצוה ידועה.
• [יב] והלא פר יום הכפורים אינו בא על עבירת מצוה ידועה וטעון שריפה!
• מה זה מיוחד שדמו נכנס לפנים, יצאו אלו שאין דמם נכנס לפנים.

[יג] "חטאת" (ויקרא ד, כד)-- שיהיו כל מעשיה לשם חטאת.   "הוא" (שם)-- פרט לכששחטו שלא לשמו.^[1]

1. עי' בפי' המלבי"ם שמצדד לומר דמיירי במ"ש בחטאת נשיא - ויקיעורך