ספרא (מלבי"ם)/פרשת קדושים/פרק יא

<< | ספרא (מלבי"ם) | >>

מפרשים: מלבי"ם | קרבן אהרן | חפץ חיים | הר"ש | הראב"ד | רבינו הלל | עשירית האיפה

פרק יא

הוספה:[א] "ואיש"-- להוציא את הקטן.  "אשר יתן שכבתו בבהמה"-- בין גדולה בין קטנה.

"מות יומת"-- בסקילה. אתה אומר בסקילה או באחת מכל המיתות שבתורה?... תלמוד לומר "ואת הבהמה תהרוגו". נאמר כאן "הריגה" ונאמר להלן (דברים יג, י) "הריגה". מה "הריגה" האמורה להלן-- סקילה, אף כאן סקילה.

הוספה:[ב] למדנו עונש לשוכב. עונש לנשכב מנין? תלמוד לומר "כל שוכב עם בהמה מות יומת" (שמות כב, יח)-- אם אינו ענין לשוכב תנהו לנשכב.

למדנו עונש בין לשוכב בין לנשכב. אזהרה מנין? תלמוד לומר "ובכל בהמה לא תתן שכבתך לטמאה בה" (ויקרא יח, כג).  למדנו אזהרה לשוכב. אזהרה לנשכב מנין? תלמוד לומר "ולא יהיה קדש מבני ישראל" (דברים כג, יח) ואומר "וגם קָדֵש היה בארץ" (מלכים א יד, כד), דברי ר' ישמעאל. רבי עקיבא אומר אינו צריך, הרי הוא אומר "לא תתן שכבתך"-- לא תתן שכיבתך.

הוספה:[ג] "ואשה אשר תקרב אל כל בהמה לרבעה אותה והרגת את האשה ואת הבהמה מות יומתו"-- בסקילה. אתה אומר בסקילה או אינו אלא באחת מכל מיתות שבתורה?... תלמוד לומר כאן "דמיהם בם" ולהלן נאמר "דמיהם בם". מה "דמיהם בם" האמור להלן-- סקילה, אף "דמיהם בם" האמור כאן סקילה.

הוספה:[ד] עונש שמענו, אזהרה לא שמענו. תלמוד לומר "ואשה לא תעמד לפני בהמה לרבעה תבל הוא" (ויקרא יח, כג).

הוספה:[ה] "והרגת את האשה ואת הבהמה"-- אם אדם חטא, בהמה מה חטאה?! אלא לפי שבא לאדם תקלה על ידיה לפיכך אמר הכתוב תסקל. קל וחמר: ומה אם בהמה --שאינה יודעת להבחין בין טוב לרע-- על שבאת תקלה על ידה לאדם אמר הכתוב 'תסקל', אדם שגורם לחברו להטותו מדרך החיים לדרך המות על אחת כמה וכמה שיעבירנו המקום מן העולם!

הוספה:[ו] כיוצא בו אתה אומר "אבד תאבדון את כל המקומות...ונתצתם את מזבחותם..." והרי דברים קל וחמר: ומה אם המקומות והאילן --שאינם לא רואים ולא שומעים ולא מדברים-- על ידי שבאה לאדם תקלה על ידיהם אמר הכתוב השחת שרוף וכלה והעבר מן העולם, אדם שהוא גורם לחברו להטותו מדרך חיים לדרך מות על אחת כמה וכמה שיעבירנו המקום מן העולם!

וכי למה אמרה תורה להחריב את המקומות ולאבד את האילנות? מפני שמזכירים גנותו של אדם. והלא הדברים קל וחמר. ומה אם כך חס הקב"ה על הרשעים, קל וחמר על כבודם של צדיקים! לענין צדיקים מהו אומר? "כי תצור אל עיר ימים רבים לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות", והרי הדברים קל וחמר: ומה האילנות --שאינם לא רואים ולא שומעים ולא מדברים-- על שעושים את הפירות חס עליהם המקום מלהעבירם מן העולם, אדם שעושה את התורה ועושה רצון אביו שבשמים על אחת כמה וכמה שיחוס עליו המקום מלהעבירו מן העולם!

הוספה:[ז] לענין רשעים מהו אומר? "רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא..." והרי הדברים קל וחמר: ומה אם האילנות --שאינם לא רואים ולא שומעים ולא מדברים-- על שאינם עושין את הפירות לא חס עליהם המקום מלהעבירם מן העולם, אדם שאינו עושה את התורה ואינו עושה רצון אביו שבשמים על אחת כמה וכמה שלא יחוס עליו הכתוב מלהעבירו מן העולם!

הוספה:[ח] רבן יוחנן בן זכאי אומר, הרי הוא אומר "אבנים שלמות תבנה את מזבח ה' אלקיך"-- אבנים המטילות שלום. והרי הדברים קל וחמר: ומה אם אבנים --שאינן לא רואות ולא שומעות ולא מדברות-- על ידי שמטילות שלום בין ישראל לאביהן שבשמים אמר הכתוב "לא תניף עליהם ברזל", אדם שמטיל שלום בין איש לאשתו, בין משפחה למשפחה, בין עיר לעיר, ובין מדינה למדינה, ובין אומה לחברתה על אחת כמה וכמה שלא תבואהו הפורעניות!

הוספה:[ט] ר' שמעון בן אלעזר אומר, הברזל נברא לקצר ימיו של אדם והמזבח נברא להאריך ימיו של אדם. אינו בדין שיניף המקצר על המאריך.

הוספה:[י] "ואיש"-- להוציא את הקטן.

"אשר יקח את אחותו בת אביו או בת אמו"-- אין לי אלא בת אביו ולא בת אמו, בת אמו ולא בת אביו. אחותו מן האב ומן האם מנין? תלמוד לומר "אחותו"-- מכל מקום.  עד שלא יאמר הכתוב יש לי בדין: אם חייב על אחותו מן האב ושלא מן האם, מן האם ושלא מן האב-- קל וחמר מן האב ומן האם! אלא אי אמרת כן ענשת מן הדין. לכך נאמר "אחותו"-- ללמדך שאין עונשין מן הדין.

הוספה:[יא] "וראה את ערותה והיא תראה את ערותו"-- עד שיהיו שניהם מזידין.

"חסד הוא"-- ושמא תאמר קין נשא את אחותו!, תלמוד לומר "חסד הוא" והעולם מתחלתו לא נברא אלא בחסד שנאמר "כי אמרתי עולם חסד יבנה".

הוספה:[יב] "ונכרתו לעיני בני עמם". עונש שמענו, אזהרה לא שמענו. תלמוד לומר "ערות אחותך בת אביך או בת אמך" (ויקרא יח, ט).   אין לי אלא בת אביו ולא בת אמו, בת אמו ולא בת אביו. מן האב ומן האם מנין? תלמוד לומר (ויקרא יח, ט) "אחותך (הוא)". [משמע מהמלבי"ם דלא גרסינן "הוִא" וקאי על פסוק ט, לא על פס' יא]

ועד שלא יאמר הכתוב יש לי בדין: אם הזהיר על אחותו מן האב ולא מן האם, מן האם ולא מן האב-- קל וחמר מן האב ומן האם! אלא אי אמרת כן הזהיר מן הדין. לכך נאמר "אחותך" ללמדך שאין מזהירין מן הדין.

הוספה:[יג] אי "אחותך", אפילו שפחה? אפילו נכרית? תלמוד לומר "בת אשת אביך" (ויקרא יח, יא). אי "בת אשת אביך" יכול אפילו מאיש אחר? תלמוד לומר "מולדת אביך" (ויקרא יח, יא). ואם כן למה נאמר "מולדת בית או מולדת חוץ" (ויקרא יח, ט)-- בין שאומרים לו "קיים" בין שאומרים לו "הוצא".