ספרא (מלבי"ם)/פרשת ויקרא חובה/פרק כג

<< | ספרא (מלבי"ם) | >>

מפרשים: מלבי"ם | קרבן אהרן | חפץ חיים | הר"ש | הראב"ד | רבינו הלל | עשירית האיפה

פרק כג

[א] "וכפר עליו הכהן לפני ה' ונסלח לו עַל אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה" - מנין שחייב על כל אחת ואחת?    תלמוד לומר 'לאחת' -- לחייב על כל אחת ואחת.

[ב] כיצד?    היו חמשה תובעים אותו, אמרו לו "תן לנו פקדון ותשומת יד וגזל ואבדה שיש לנו בידך!" . "שבועה שאין לכם בידי פקדון ותשומת יד וגזל ואבדה; לא לך ולא לך ולא לך!" - מנין שחייב על כל אחת ואחת?   תלמוד לומר 'לאחת' -- לחייב על כל אחת ואחת.

[ג] יכול מפני שהן חמשה;  מנין אמר לו "תן לי פקדון ותשומת יד וגזל ואבדה שיש לי בידך!" . "שבועה שאין לך בידי פקדון ותשומת יד וגזל ואבדה!" - מנין שחייב על כל אחת ואחת?    תלמוד לומר 'לאחת' -- לחייב על כל אחת ואחת.

[ד] יכול מפני שהן מיני תביעות;  מנין אפילו אמר לו "תן לי חטין ושעורין וכוסמין שיש לי בידך!" . "שבועה שאין לך בידי חטין ושעורין וכוסמין!" - מנין שחייב על כל אחת ואחת?    תלמוד לומר 'לאחת' -- לחייב על כל אחת ואחת.

[ה] יכול מפני שהן מינים הרבה;  מנין אפילו אמר לו "תן לי חטים שהפקדתי לך אמש ושלפניו ושלפני פניו!" . ["שבועה שאין לך בידי חטין שהפקדת לי אמש ושלפניו ושלפני פניו!"] - מנין שחייב על כל אחת ואחת?    תלמוד לומר 'לאחת' -- לחייב על כל אחת ואחת.


[ו] מנין אחת על דברים הרבה?    תלמוד לומר "על אחת מכל אשר יעשה".

[ז] כיצד?    היה תובעו. אמר לו "תן לי חטים שהפקדתי אצלך אמש ושלפניו ושלפני פניו!" . "שבועה שאין לך בידי כלום!" - מנין שאינו חייב אלא אחת?    תלמוד לומר "על אחת".

[ח] יכול מפני שהוא מין אחד;  מנין אפילו אמר לו "תן לי חטים ושעורים וכוסמין שיש לי בידך!" . "שבועה שאין לך בידי כלום!" - מנין שאינו חייב אלא אחת?    תלמוד לומר "על אחת אשר יעשה".

[ט] יכול מפני שאינן מיני תביעות;  מנין אפילו אמר לו "תן לי פקדון ותשומת יד וגזל ואבדה שיש לי בידך!" . "שבועה שאין לך בידי כלום!" - מנין שאינו חייב אלא אחת?    תלמוד לומר "על אחת מכל אשר יעשה".

[י] יכול מפני שהוא אדם אחד;  מנין אפילו אמרו לו חמשה "תן לנו פקדון ותשומת יד וגזל ואבדה שיש לנו בידך!" . "שבועה שאין לכם בידי כלום!" - מנין שאינו חייב אלא אחת?    תלמוד לומר "על אחת מכל אשר יעשה".


"לאשמה בה"-- פרט לפחות משוה פרוטה.


סליק דיבורא דחובה