ספרא(מלבים) תזריע פרשת נגעים פרק א משנה א-ג

[א] "וידבר ה׳ אל משה ואל אהרן לאמר אדם כי יהי׳ בעור בשרו מה ת"ל? לפי שנאמר "ואיש או אשה כי יהי׳ בעור בשרו בהרת בהרת לבנות" אין צ"ל בהרות שאין בהם מראות נגעים ושלא באו לכלל. אלא בהרות שבהם מראות נגעים שהיו בעכו״ם ונתגייר. בקטן ונולד. בקמט ונגלה. בראש ובזקן בשחין ובמכוה ובקדח המורדין [חזר הראש והזקן ונקרחו השחין והמכוה והקדח ונעשו צרבת ] נשתנו מראיהן בין להקל בין להחמיר ראב״ע מטהר ר״א חסמא אומר להקל טהור להחמיר תראה בתחלה . ר"ע אומר בין להקל בין להחמיר תראה בתחלה לכך נאמר "אדם כי יהיה".

 [ב] כי יהיה מן הדבור ואילך. והלא דין הוא, טימא בזבים וטימא בנגעים, מה זבים פטר בהן לפני הדיבור אף נגעים פטר בהם לפני הדיבור. [ג] ק״ו, ומה אם זבים שטומאתם וטהרתם בכל אדם פטר בהן לפני הדיבור, נגעים שאין טומאתם וטהרתם אלא בכהן אינו דין שיפטר בהם לפני הדיבור?! לא אם אמרת בזבים שלא טימא בהם אנוסים תאמר בנגעים שטימא בהם אנוסים?... הואיל וטימא בהם אנוסים יטמא בהם לפני הדיבור... ת״ל כי "יהיה"-- מן הדיבור ואילך :