סמ"ק/רנח
רמב"ם הלכות שמיטה פ"ט סמג לאוין סימן ע"ד טח"מ סימן טז.
שלא לתבוע חוב שעבר עליו שמיט' דכתיב (דברים ט"ו, ב') לא יגוש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמיטה לה'. ואמרו רבותינו אין שביעית משמטת בזמן הזה רק מדרבנן ואין שביעי' משמטת רק בסופה ומשמטת חוב אע"פ שיש בו אחריות אבל אם מסר שטרותיו לבית דין במסיר' או כתב פרוזבל אינו משמט וזהו גופו של פרוזבל. מוסרני לכם פלוני ופלוני הדייני' כל חוב שיש לי אצל פלו' שאתבענו כ"ז שארצה והדיינים חותמים למטה. או עדים: ואין כותבין פרוזבל אלא על הקרקע ואם אין לו קרקע מזכה לו המלו' בתוך שדהו כל שהוא. וכמה כל שהוא קלח של כרוב. ואם אין לו קרקע ולערב יש לו קרק'. או למי שחב ללוה יש לו קרק' כותבין לו פרוזבל: ואין כותבין אלא בבית דין הגדול. שבאותו הדור ואין יתומים צריכין פרוזבול. ונאמן אדם לומר פרוזבל היה לי ונאבד: ובלי שבועה כלל דלא שביק התירא ואכיל איסורא. והמלוה על המשכון אינו משמט אפילו משכנו בשעת הלואתו. ושמטה לפי מנהג ארץ ישראל היתה שנת ל"ח לפרט לפי פירוש רש"י. ולפירוש רבינו תם שנת ל"ט לפרט: