סמ"ק/קלג

<< · סמ"ק · קלג · >>

רמב"ם הלכות ביאת מקדש פ"א סמ"ג לאוין:

שלא יורה שתוי יין דכתי' (ייקרא י') יין ושכר אל תשת וסמיך ליה להורות את בני ישראל ובכלל זה שלא ליכנס כהן שתוי יין למקד' ואין אסור אלא ברביעית וגם יין מגתו שרי כדדרשינן שכר דרך שכרותו וזהו ברביעית יין בן ארבעי' יום ומרבינן אפי' שאר משכרין וכגון אכל דביל' קעילי' ושתה דבש וחלב אבל אין חייב מית' רק על היין ועל היין נמי אינו חייב מיתה רק בנכנס למקדש ^{(הג' א)} או עובד עבודה. אבל המורה הוראה אינו חייב מיתה ^{(הג' ב)} רק באזהר' ואמרינן שכר דרך שכרו' אבל אם נתן לתוכו מים כל שהוא מותר ברביעית אבל ביותר מרביעית אפילו נתן לתוכו מים אסור ואמרינן דרך מיל ושינה כל שהיא מפיגין את היין ודוקא ברביעית אבל ביות' מרביעי' כל שכן שדרך טרדתו ושינ' משכרתו וקים לן דיין בתוך הסעודה ^{(ר"פ א)} אינו משכר:

מפרשים

הגהות רבינו פרץ

ונראה דאם סעד סעוד' שמחה כגון סעודת יום טוב או סעודת נישואין א' ופורי' אף על פי שלא שתה אלא בסעודה אין לו להורות כדאמרינן רב לא אורי מיומא טבא לחבריה פי' אחר אכילה של יום ראשון לצורך מחר משום שכרות:

קלג

או עובד עבודה נראה להגיה שצ"ל ועובד עבודה ועיין רמב"ם וסמ"ג:

רק בהתראה. אפשר דטעות הוא וצ"ל בלאו: