סמ"ק/פז

<< · סמ"ק · פז · >>

רמב"ם הלכות דעות פרק ו' סמ"ג לאוין סימן ח:

שלא לענות יתום דכתיב (שמות כ"ב, כ"א) ויתום לא תענון אבל להוכיח שרי מ"מ צריך להוכיחו בלשון רכה יותר משאר בני אדם: ^{(ר"פ א)}

מפרשים

הגהות רבינו פרץ

מפני שנפש' שפיל' מאד ואפי' אלמנותו של מלך כדכתיב כל אלמנה וגו' ואע"ג דפרשינן דה"ה לכל אדם אלא שדב' הכתוב בהוה לפי שהם תשי כח אומר רבינו משה מקוצי כי מ"מ תפש הפסוק אלמנה ויתו' דוקא מפני הברית הכרות' להם לפי שכשצועקי' על מעניהם נענים דכתיב ושמעתי כי חנון אני. ^{(הג' א)} ואחר יתום מאביו ואחד יתום מאמו. קרוי יתום עד שיהא גדול כל כך שיודע לעשות עסקיו ולא יצטרכו גדולים לטפל בו:

פז

ואחד יתום מאביו כו' עד סוף הסימן המה דברי הרמב"ם בפ"ו מהלכות דעות וכן כתב הסמ"ג: