<< · סמ"ק · נב · >>


רמב"ם הלכות ת"ת פ"ו. סמ"ג עשין סימן י"ג טור י"ד סימן רמ"ד:

להדר פני זקן דכתיב (ויקרא י"ט) והדרת פני זקן ואפילו אינו מופלג בחכמה כדכתיב תקום והדרת אך שיהא חכם קצת ולדברי איסי בן יהודה אף אינו חכם כלל רק שיהא בן ע' שנה שהוא שיעור שיבה: ור' יוחנן פסק כאיסי על כן טוב ונכון לעמוד לפני כל איש ישראל בן ע' שנה אפילו אינו חכם כלל: (הג' א) רק שלא יהיה רשע אבל חכם מופלג (הג' ב) אפילו יניק ואמרו חכמים פרק קמא דקדושין איזוהי קימה שיש בה הדור (הג' ג) ד' אמות ברבו שאינו מובהק או בשיבה לדברי איסי בן יהודה וכן הלכה (ר"פ א) (הג' ד) אבל ברבו מובהק (הג' ה) כמל' ר"וס עיניו ממש וכמ' הוא ר"וס פי' רס"ו אמות (הג' ו) ומה דבעינן רבו היינו באין מופלג: אבל כשהוא מופלג בחכמ' או בזקנ' שהו' בן ע' שנה א"צ שיה' רבו (הג' ז) והיכ' שיש זקן וחכ' לפניך בישיב' [כגון בקריאת התורה וכיוצא בו] הלך אחר החכמה והוא דמופלג בחכמה: במסיבה [פי' בסעודה] (הג' ח) הלך אחר הזקנה והוא דמופלג בזקנה: אבל אם היה החכם מופלג והזקן אינו מופלג חולקין כבוד לחכם אפילו במסיבה: וכן אם הזקן מופלג: והחכם אינו מופלג חולקין כבוד לזקן אפילו בישיבה והיכא שאין שניהם מופלגים חולקין כבוד לזקן. ואינו חייב לקום מפניו (הג' ט) בבית המרחץ בבתי גואי אבל בבתי בראי חייב לקום: ולא לקום מפניו בבית הכסא ולא יתבטל ממלאכתו לעמוד מפני חכמים ולא יקום לפני רבו (הג' י) אלא ערבית ושחרית אבל אם יש פנים חדשות צריך לקום: (הג' יא) ורכוב כמהלך דמי: (הג' יב) ודין נשיא ואב בית דין אין אנו צריכין עתה:

מפרשים עריכה

הגהות רבינו פרץ עריכה

(הג' א) ושלשה דינין יש ברבו מובהק כמלא עיניו אפי' אינו מופלג בחכמה ולא בזקנה. ונראה דהוא הדין בחכם מופלג. רבו שאינו מובהק אף בלא שיבה. וכן שיבה אפילו אין רבו בד' אמות. אבל אם אינו רבו כלל וגם אינו מופלג לא בחכמה ולא בזקנה פטור. מיהו אם הוא חכם קצת נכון לעשות לו הידור:

הגהות חדשות עריכה

נב עריכה

רק שלא יהא רשע דאילו רשע מצוה לבזותו כדכתיב הלא משנאיך ה' אשנא:

אפי' יניק. דכיון דהלכה כאיסי דכל שיבה במשמע ואפי' אינו חכם כלל א"כ ע"כ דרש לזקן כר"י הגלילי אפי' יניק וחכים:

ד' אמות. שדומה שבשבילו עומד:

אבל ברבו מובהק. שרוב חכמתו ממנו סמ"ג:

וג' דינים יש כו'. דה"ה בחכם מופלג פי' מופלג בחכמה יותר משאר חכמי הדור ולכך הוי דינו כרבו מובהק ולא הוי דומיא דמופלג בחכמה שכתב רבינו דזה הוא מופלג בחכמה יותר משאר חכמי העם ולכך לא הוי אלא כרבי שאינו מובהק כן כתב הש"ך בי"ד להשוות דברי הג"הה לדברי רבינו וע"ש ואין הלשון משמע כן וכתב הסמ"ג בשם הר"א ממיץ דמן התורה אין חייב לעמוד אלא מפני רבו מובהק וכל שאר כבוד והידור לת"ח המוזכרים בתלמוד הוא רק מדברי סופרים וכן הביא הגהות מיימוני ומביא ראיות על זה. ולא משמע כן מדברי שארי פוסקים:

כמלא רוס עיניו. זה למדו רבינו מהא דאמרינן באלו מציאות דף לג ע"א גבי פריקה דחייב בה בפגיעה שיש בה ראיה וזה הוא רוס ומביאו רבינו לקמן בסי' נד:

ומה דבעינן רבו כו'. פי' ארבו שאינו מובהק קאי ועיין בב"י סי' רע"ד בטור י"ד:

והיכא שיש חכם וזקן לפניך כו'. לשון הסמ"ג דתקום והדרת קיימא אשיבה וזקן מדלא כתיב תקום מפני שיבה ופני זקן תהדר וא"כ מצינו שצוה הקב"ה קימה והידור לשניהם ואיזה מהן קודם ולזה פי' רבותינו ז"ל ביש נוחלין במסיבה כו' וע"ש ולמדו זה לאסמכתא שם ביש נוחלין מהמקרא דבנות צלפחד:

הלך אמר הזקנה והוא שהזקן חכם קצת רק שהבחור חכם יותר ממנו. ועיין ברשב"ם שם ובהרא"ש בפ"ק מקדושין:

בבית המרחץ. דשם לא הוי הידור.ש"ס:

אלא ערבית ושחרית. הטעם מפורש בש"ס בפ"ק דקדושין (דף לג:) שלא יהא כבוד רבו יותר מכבוד השמים שהרי אינו מקבל פני יוצרו אלא שחרית וערבית וע"ש בתוס' ובהרא"ש והסמ"ג לא הביא זה וכן הרי"ף. ועיין הרא"ש שם:

ורכוב. פי' אם הרב רוכב:

ודין נשיא ואב ב"ד. פי' דאמרינן בהתלמוד שיעור הידור לנשיא ואב ב"ד: