סמ"ע על חושן משפט שסה
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א עריכה
ואינו יודע לאיזה מהם גזל כו': עיין בטור ובדברי המחבר שכ' כעין דין זה בסי' ע"ו לענין הלואה ובסי' ש' לענין פקדון ושם פירשתי טעמם ונימוקים של דברים הללו:
כל א' מהן נשבע: פי' בנק"ח ואע"פ שאין זה הגזלן טוען כנגדו ברי שלא גזלו מ"מ כיון דברי לו שלא גזל אלא לא' מהם והרי שניהם באים ליטול הטילו חז"ל שבועה על התובעין וכדין הנשבע ונוטל:
סעיף ב עריכה
ואיני יודע איזהו כו': פי' וגם הן אין תובעין אותו לומר כל אחד בברי אני הוא הנגזל שגזלת מידי:
אם בא לצאת ידי שמים חייב לשלם לכל א': משא"כ בהלוא' ופקדון שנתבאר דינם בסי' ע"ו וש' דדוקא בהפקידו או הלוהו שניהן א' מנה וא' מאתים חייב ליתן לכל אחד מאתים בבא לצי"ש ולא בהפקיד א' משנים מנה ולא ידע איזהו אלא שכתב שם די"ח לחייב גם בזה לצי"ש:
אבל שנים שתבעו את א' כו': אין זה מל' הטור ולא מלשון הרמב"ם דפ"ד דגזילה שכתב שם ג"כ דינים שלפני זה וכפל דברים הוא שהרי כתבוה כבר המחבר בס"א:
וכן אם גזל לשנים כו': זהו קאי גם אמ"ש המחבר בס"א והוא הוא וכן סדרן הטור גבי אהדדי כל אחד מהם תובעו מאתים כו' ואם לא תבעו אלא הוא אמר מעצמו כן כבר כתב המחבר דחייב ליתן לכל אחד בבבא לצי"ש באם אמר שגזל אחד מהן וכ"ש בזה שגזל לשניהן וכנ"ל: