סמ"ע על חושן משפט רו
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
עריכהמעכשיו במנה כו': הא דצריך לומר מעכשיו כ' בב"י ובד"מ דאל"כ ה"ל אסמכתא או קנין דברי' וכ"כ מור"ם בהגהתו ס"ס זה ובדרישה כתבתי דאין כאן אסמכתא גמורה ולא קנין דברי' גמור אלא משום דנצטרף לריעותא מה שגילה דעתו שלא יתחיל הקנין מיד וע"ד שנתבאר לעיל ס"ס קצ"ה ועד"ר:
לא הזכיר סכום כו': דאז לא סמכה לו דעת המוכר שמא לא יתרצה הלוקח לקנות אלא בפחו' מכדי שווין ולא דעת הלוקח שמא לא יתרצה המוכר ליתנה כ"א ביותר משויה וכמ"ש לעיל סי' ר':
שלא א"ל אלא כשאמכור שיהיה מוכר מדעתו: כ"כ תחלה במיימוני ליתא שם תיבת כ"כ גם בש"ע דפוס ישן שהוא בלא הגהות ליתא שם תיבת כ"כ ונ"ל דה"פ שלא א"ל כשאמכור ולשון זה דכשאמכור משמעותו הוא שימכרנו מדעתו תחלה ותחלה ר"ל עיקרו שעיקר מכירתו יהי' מדעתו ומרצונו ולא מכירה כזו שהיתה ע"י תוספת דמים שהדמי' אנסוהו למכרו שוב ראיתי בש"ע שהגיה מור"ם בכתיבת ידו ומצאתי בו שהוגה שם וכ' כבתחלה ונראה שטעות נפל בדפוס שמור"ם הגיה ב' אותיות הללו כ"כ על תיבת תחלה והוא הכל תיבה אחת כבתחלה ור"ל כבתחלה כמו שהיה דעתו בראשונה וק"ל:
תנאו קיים: דכל תנאי שבממון קיים:
סעיף ב
עריכהב"ד של ג': בטור לא כתב ב"ד אלא ז"ל אמר כפי מה שישומו אותו בי תלתא כו' וס"ל דהחילוק יש בין א"ל ל' שומא דהולכין בה אחר הרוב ובין אם אמר כדאמרי בי תלתא דבעינן שיסכימו כולן אבל המחבר נמשך אחר ל' הרמב"ם דמצריך דיאמר ב"ד של שלשה ובב"י משמע דנוסח הרמב"ם שבידו היה כמו שישומו בי תלתא כו' בי ארבעה כו' וס"ל דל' בי הוא כאלו אמר לשון ב"ד של שלשה בפירוש ואליביה אין חילוק בין אם אמר לשון שומא בין לשון כדאמרי אלא מחלק בין הזכיר ב"ד של שלשה ובין לא הזכיר ב"ד וכ"כ המ"מ פרק ח' דמכיר' ע"ש וברמב"ם ובטור והמחבר כתבו דין זה אאמר כשאמכרנו אמכרנו לך כו' וכמ"ש אחר זה אבל דין זה נמי שייך במוכר לחבירו מיד וא"ל תהא מכורה לך כמו שישמוהו תלתא או ארבע ועפ"ר שם כתבתי טעם למה כתבוהו אדין הנ"ל:
סעיף ג
עריכהכמו שישומו בין דין של ארבע כו': הטעם דכיון דנחית למנין יותר מסתם ב"ד אמרינן דדוקא קאמר ובעינן שיסכימו כולם וקמ"ל רבותא דאע"ג דאמר ב"ד של ארבע אין הולכין אחר הרוב וכן כתב המ"מ שם ובטור מסיים על זה וכ' זה לשונו וא"צ לומר אם אמר כפי מה שיאמרו הארבע והמחבר שנמשך אחר לשון הרמב"ם לא כתבו משום דאליביה אין חילוק בין לשון ישומו ללשון יאמרו וכמ"ש לפני זה:
וימכור לאחר כמו שיסכימו: לאפוקי אם מכרו ביותר דהוה אמרינן תוספות הדמים שנתן לו אנסוהו להמכירה וכנ"ל:
סעיף ד
עריכהשלשה או ארבעה: ר"ל אם נעשה כמ"ש תחלה כפי מה שיאמרו שלשה או ארבעה:
שהרי קנו מידו תחלה שמכר מעכשיו: ר"ל ומשום הכי מיד ששמוהו כפי דבריו נתקיים המקח מיד למפרע ושוב אין לו טענה לדחותו:
דהוי קנין דברים כו': עיין מה שכתבתי בדרישה ריש סי' זה סתירת הדברים הללו: