סמ"ע על חושן משפט קנב
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
עריכהבניהם יש להן חזקה כו'. ואפי' בבן גזלן ואביו הגזלן עדיין חי ולא אמרינן דמשום יראת אביו הגזלן ירא למחות בבנו וכ"כ בד"מ ע"ש וע"ל בפרישה ס"ס קל"ד טעמו של דבר בהגהות מור"ם וכמ"ש שם בסמ"ע:
וטוען שהבעלים מכרוהו כו'. ז"ל הטור ואפילו אם מודה שבאה ליד אביו בתורת אומנות או אריסות או גזלנות אלא שטוען שקנאה אח"כ יש לו חזקה:
אבל אם טען שהיא ירושה לו מאביו כו' ואפילו אם אכלה וגם הבן אח"כ שני חזקה לא מהני משום דה"ל חזקה שאין עמה טענה:
שירשה מאביו יש לו חזק' משום דטוענין ליורש כל מאי דהוה אבוהון מצי למטען ואלו הי' אביו קיים היה נאמן לומר שקנאה כיון דלא הוה גזלן והחזיק בהג"ש או דר בו יום אחד ובנו העומד במקומו דר בו ג"ש וכדלעיל סי' קמ"ו ולזה כוון ג"כ המחבר במ"ש בסעיף זה ז"ל ובן בן הגזלן אפילו בא בטענת אביו יש לו חזקה אבל אם כו'. נמצא מ"ש מור"ם כאן מיותר הוא כיון שכתבו המחבר עצמו אחר זה ומור"ם אגב שיטפא כתב כאן משום דגם הטור כתב כן והמחבר נמשך אחר סדר לשון הרמב"ם דפי"ד מטוען דכתבו על הסדר מתחלה כתב כל דין בן גזלן אח"כ כתב דין בן בנו של גזלן (ועוד י"ל קמ"ל כאן דאף באומן וכיוצא בו הדין כן):
הג"ה וי"א דאפילו לא הביא עדים כו' ור"ל שאין לבניהן עדים ע"ז אלא שהן עצמן טוענין כן בפנינו הודו בו נאמנין במגו כו' ולאפוקי מ"ש המחבר לפני זה דצריכין עדים לזה והוא פי' רש"י ומור"ם כתב ל' הטור שהוא כפי' התוס':
בפני מנה לך אבי המעות נאמן במיגו נראה דהיינו דוקא לסברת הרא"ש הנ"ל שכ' מור"ם בהג"ה בסי' שלפני זה דאפי' גזלן אם ראו העדים נתינת המעות ולא מסר המוכר מודעא מכירתו מכיר'. דאלו להרמב"ם דס"ל דבגזלן א"צ למסור מודעא גם בזה דמנה לו המעות אין כאן חזקה אלא מחזיר לו הדמים ועפ"ר:
ובן בן הגזלן אפי' בא. כצ"ל ובן בבי"ת ולא וכן בכ"ף וכאשר כבר כתבתי לפני זה בסמוך ומ"ש אפי' בא ה"פ ל"מ אם בא בטענת עצמו שהמערער מכרו או נתנו לו שקנאה אלא אפילו אם בא בטענת אביו ג"כ קנאו:
בפני הודית שמכרת לאבי אבא. פי' לאחר שהיתה בידי הודית בפני שמכרתיהו לאבי אבא ובכה"ג בבן הגזלן לא מהני אף שהודה לפני הבן שלא בפני אביו הגזלן יש לומר שחשש שיוודע לאביו וכ"כ באשר"י בהדי' ועפ"ר: