פתיחת התפריט הראשי

<< · סמ"ג · עשה · ס · >>


מצות עשה ס - לבדוק בסימני העוף

ארבע מצוות עשה יש במאכלות:

  • לבדוק בסימני בהמה וחיה להבדיל בין טמאה לטהורה
  • לבדוק בסימני העוף להבדיל בין טמא לטהור
  • לבדוק בסימני חגבים להבדיל בין טמא לטהור
  • לבדוק בסימני דגים להבדיל בין טמא לטהור.

סימני עוף טמא לא נתפרשו בתורה, אלא מיני מינין טמאים בלבד ושאר מיני העוף [מנה] מותרין. והמינין האסורין כ״ד מינים ואלו הן [במשנה חולין דף נ״ט ובגמ׳ דף ס״א]:

  1. נשר.
  2. פרס.
  3. עזניה.
  4. דאה והיא הראה האמורה במשנה תורה.
  5. איה והיא דיה האמורה במשנה תורה.
  6. מין האיה שכך כתוב בה למינה מכלל שהן שני מינין כך מפרש בפ׳ אלו טרפות [דף ס״ג] בכל העוף שכתוב בו למינו.
  7. עורב.
  8. זרזיר שכך נאמר בעורב למינו להביא את הזרזיר.
  9. ויענה.
  10. ותחמס.
  11. ושחף.
  12. ונץ.
  13. שרינקא והוא מין הנץ שכך כתוב בו למינהו.
  14. כוס.
  15. ושלך.
  16. וינשוף.
  17. התנשמת.
  18. וקאת.
  19. רחם.
  20. חסידה.
  21. והאנפה.
  22. מין האנפה שכך כתוב בה למינה.
  23. והדוכיפת.
  24. והעטלף. [שם]

כל מי שהוא בקי במינין אלו ובשמותיהן הרי זה אוכל כל עוף חוץ מאלו ואינו צריך בדיקה. ומי שאינו בקי בהן ובשמותיהן, שנינו שם [דף נ״ט ופי׳ ר״ת בתו׳ דף מ״א בד״ה הדורס] כל עוף הדורס טמא ופי׳ רבינו יעקב דורס ואוכל העוף מחיים ואינו ממתין עד שימות, כדאמר [פסחים מ״ט] מה ארי דורס ואוכל ואינו ממתין עד שימות ואותן שאין אנו מכירין בו אם הוא דורס אם לאו אומר שם [במתניתין דלעיל] שאם יש לו אצבע יתירה וזפק הוא המוראה וקורקבנו נקלף ביד בידוע שהוא טהור מדקדק רבינו יעקב [בתוס׳ שם דף ס״א בד״ה כל] מלשון בידוע שהוא טהור שכל עוף שיש לו ג׳ סימנין הללו ודאי אין דורס ואינו צריך לבדוק סימנין של דריסה ואומר שם שעשרים עופות יש בהן ג׳ סימנים בכולן ובעורב שנים מהם ונשר אין לו סימן טהרה ובפרס סימן אחד ובעזניה סימן אחד וסימן רביעי שאינו בכולן או ישנו בפרס או ישנו בעזניה וצריך לפרש שנ׳ סימנין הללו על כרחינו אינו דורס א׳ מהן שאם היו הג׳ האחרים בידוע שהוא טהור כאשר בארנו ועורב יש לו אחד מהן עם אינו דורס אמר רב נחמן [דף כ״ב] היה בקי בהם ובשמותיהן עוף הבא בסימן אחד טהור ופירש ר״ח הלכה בידינו מרבו׳ שזה הסימן הוא קורקבנו נקלף משמע שרוצה לומר שאותו סימן רביעי אינו אלא או בפרס או בעזניה והוא קרקבנו נקלף ואם קורקבנו נקלף ויש עוד סימן אחר עמו היה טהור ודאי שאין לספקו לא בפרס ולא בעזניה ולא בשום עוף טמא. וכשהי׳ עוסק רבינו יצחק בעופות בא קווץ אחד על ישיבתו ובדקוהו ומצאוהו שקורקבנו נקלף ויש לו אצבע יתירה אבל אין לו זפק ולקבלת ר״ח אם כן הוא טהור [בתוס׳ שס הסוגיא בד״ה מאי] וקשיא הוא לומר כן שהרי מסתמא הוא כוס או ינשוף שהרי יש לו לחיים זקופים כבני אדם ואמר בפ׳ המפלת [דף כ״ג] דקריא זקיפופיא דיש להם לחיים זקופים כבני אדם לפיכך היה נר׳ לומר שאותו סימן רביעי שאינו אלא בפרס או בעזניה הוא זפק ואותו קווץ שמא אינו דורס והרי הוא מהעשרים עופות שיש בהם ג׳ סימנים ואינו דורס אחד מהן ולפ״ז טועים העולם שקורים לעורב קורבייל כי הרב רבי יצחק בר רבי מאיר [בתוס׳ דלעיל בד״ה ספק] בדק בקורבייל שאנו קורין עורב ומצא בו אצבע יתירה וזפק וא״כ הוא טהור וגם בארנו למעלה כי עורב אין לו כי אם סימן אחד עם אינו דורס [בתוס׳ שם דף כ״ג בד״ה כן] וכמו כן טועין בנשר שקורין אקווילה שהרי אומר בפ׳ אלו טריפות [דף ס״א] שנשר אין לו סימן טהרה ובאייגלא תמצא אצבע יתירה וכן טועין אותם הלועזים קורא קוקו ואינו כן שהרי קוקו אנו מחזיקין אותו בטמא וקורא טהור כמו שמוכיח בפ׳ שלוח הקן [דף ק״מ] שהכל מודים שהיה חייב בשלוח מפני שהוא עוף טהור אם לא מפני שהוא רובץ על בצים שאינם שלו וכמו כן קורין נץ אשפארבייר ואינו כן דנץ הוא מעשרים עופות שאינן דורסים ואשפארבייר דורס. ובסוף השמועה פוסק רבינו שלמה [בדף ס״ב דלעיל] וז״ל מתוך כך שאין אנו בקיאין בהן נר׳ שכל עוף הבא לפנינו יש לנו לחוש שמא דורס הוא שהרי תרנגולת׳ דאגמא אומר שם שהיו מחזיקין אותה בטהורה ולאחר מכאן ראוה שדורסת ואין עוף נאכל לנו אלא במסורת עוף שמסרו לנו אבותינו בטהור טהור ושלא מסרו לנו אבותינו יש לחוש ועל המסורת יש לסמוך דאמר רבינו יצחק [בדף ס״ג] עוף טהור נאכל במסורת ואומר מו׳ ר״י ברבי יצחק כי רבי׳ יצחק בר רבי שמואל בדק בעוף שקורין פיישנץ ומצא בהם כל סימני טהרה וראה שהתירם וכן היה רבינו יעקב אומר ובני פרובינצא אוכלין אותן ע״פ המסורת אע״פ שיש שקורין אותן תרנגולין בריים ומסקינן [בדף ס״ב] אסר אמימר בין תרנגולא דאגמא בין תרנגולתא דאגמא ומ״מ אין אלו העופות בכללם.