סמ"ג עשה ה
מצות עשה לקדש שמו הגדול, שנאמר "ונקדשתי בתוך בני ישראל". ותניא בתורת כהנים (פרק ט') בפרשת אמור: ממשמע שנאמר לא תחללו שומע אני אבל קדש מה תלמוד לומר ונקדשתי מסור עצמך על קדושת שמי.
וגרסינן בפרק בן סורר ומורה במסכת סנהדרין (דף עד.) בכל יעבר ואל יהרג, חוץ מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים. ומסקינן שם שבשעת השמד, שמתכוונים העכו״ם להעביר ישראל על דת, אפילו מצוה קלה יהרג ואל יעבור. ושלא בשעת השמד נמי, לא אמרו אלא בצינעא, אבל בפרהסיא שיש שם עשרה ישראל, אפילו לשנויי ערקתא דמסאנא יהרג ואל יעבור. פירוש ערקתא הם הרצועה מנעלי ישראל, אם הנהיגו לשנותה משל עכו״ם לצניעות מנהג יהדות.
וכשמוסר עצמו לא יהא כוונתו לסמוך על הנס, שכל המוסר עצמו על מנת לעשות לו נס אין עושין לו נס, ואם עושין לו נס מנכין לו מזכיותיו (שבת לב. ותענית כ:). וכן עשו חנניה מישראל ועזריה שמסרו עצמם למות, שנאמר והן לא ידיע ליהוי לך וגומר כלומר יציל או לא יציל לאלהיך לית אנן פלחין.