סמ"ג לאו שז
שלא יכנסו בעלי מומין אל הפרוכת ואל המזבח דכתיב בפרשת אמור "אך אל הפרוכת לא יבא ואל המזבח לא יגש" להקריב "כי מום בו".
ותניא בת"כ אם נאמר "מזבח" למה נאמר "פרוכת"? אילו נאמר מזבח, הייתי אומר אל המזבח שהוא כשר לעבודה יהיה אסור, אל הפרוכת שאינו כשר לעבודה לא יהא אסור, לכך צריך פרוכת. ואילו נאמר פרוכת, הייתי אומר אל הפרוכת שבפנים יהא אסור, למזבח שבחוץ לא יהא אסור, לכך נאמר שניהם. יכול לא יכנס לעשות ריקועים? תלמוד לומר "אך", כך היא מצותו.
הכהנים נכנסין, אם אין הכהנים נכנסין לוים, ואם אין לוים נכנסין ישראלים, אם אין טהורים נכנסים טמאים, אם אין תמימים נכנסין בעלי מומין. ומלא תעשה אחת היא שלא ליכנס לפנים מן המזבח.