סמ"ג לאו רצב
שלא לסוך משמן המשחה שעשה משה רבינו, שנאמר על בשר אדם לא ייסך וכן ענוש כרת שנ' ואשר יתן ממנו על זר ונכרת מעמיו פירוש על זר שאינו צורך כהונה ומלכות.
ובמתכונתו לא תעשו כמוהו בסכום סימנין שלו לפי חשבון מדת הין שמן וענו' כרת שנ' איש אשר ירקח כמוהו ונכרת מעמיו הא אם פטמה לחצאין פטור כדאיתא בכריתות [דף ה'] שאין זה כמהו.
תניא בכריתות [שם] אין חייבין כרת אלא על סיכת שמן המשחה שעשה משה בלבד שנאמר ממנו והמפטם את השמן על מנת להתלמד בה או למוסר' לציבור לאח' פיטומה פטור ולא מצינו שמעולם נמצא אחר חוץ מאותו שעשה משה ונגנז בימי יאשיהו כמו שאומר שם ואת סדר עשייתו בארנו במקום אחר במצות עשה [מ"ע קס"ו].