סמ"ג לאו רסג
מצוות רנט–רסד: הלכות מעשר שני
האוכל מעשר שני באנינות של תורה לוקה שנא' לא אכלתי באוני ממנו והוא שיאכל אותו במקום אכילתו בירושלם אבל אינו לוקה אם אכלו בחוץ ובאנינות של דבריהם מכין אותו מ"מ. איזהו אונן? זה המתאבל על אחד מן הקרובים שהוא חייב להתאבל עליהם. וביום המיתה בלבד הוא אונן מהתורה, ובלילה הוא אונן מדבריהם, שנא' ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני ה' היום הוא אסור ובלילה מותר כדאיתא בזבחים פ' טבול יום [דף ק"א כל הסוגיא מו"ס] נשתהא המת ימים רבים ואח"כ נקבר כל אותן הימים שאחר יום המיתה עד יום הקבורה הוא אונן מדבריהם ואין יום הקבורה תופש לילו עמו. ולא מעשר שני בלבד אלא כל הקדשים כולם [כדמשמע שם] אם אכלן באנינות של תורה לוקה ובאנינות מדבריהם מכין אותו מ"מ [כך משמע בפ"ג דמעשר שני משנה ג' ובירוש' שם ובפ"ק דדמאי] אין נותנין פירות מעשר שני לעם הארץ ולא פירות הנלקחו' במעות מעשר ולא מעות מעשר מפני שהוא בחזקת טמאה [פ"ק דדמאי דף י"ב] ומותר לאכול מעשר שני של דמאי באנינות וליתנו לע"ה והוא שיאכל כנגדו [רפ"ב דמעשר שני] מעשר שני ניתן לאכילה ושתייה שנ' ואכלת לפני ה' אלהיך, דסיכה כשתייה כדאמר ר' סימאי בפרק הערל [דף ע"ד] ולא נתתי ממנו למת הא לחי דומיא דמת נתתי והיא סיכה ששוה בחיי' ובמתי' ומקשינן ואימא ליקח לו ארון ותכריכין אמר רב אשי בעינן לא נתתי דומיא דלא אכלתי מה להלן מגופו אף כאן מגופו, [כך משמע בירושלמי פ"ב דמעשר שני ומבואר בפי' ר"ש פר' כרם רבעי במשנה י"ב]