סמ"ג לאו ריח

<< · סמ"ג · לאו · ריח · >>


מצות לאו ריח - לא לקלל אב ואם

אזהרה למקלל אביו ואמו מ"לא תקלל חרש" (ויקרא י"ט, י"ד), כמו שדורש בשבועות [דף ל"ו] מה חרש מיוחד שהוא בחיים, אף כל שהוא בחיים. והמקלל אביו או אמו נסקל, שנאמר "אביו ואמו קלל דמיו בו". לפיכך נחשב בלאו בפני עצמו שבקללת חרש אין שם מיתת בית דין.

ותניא בפרק ד' מיתות [דף ס'] "איש איש כי יקלל אביו ואמו" איש איש לרבות את האשה. ואין לי אלא אביו ואמו; אביו לבד או אמו לבד, מניין? ת"ל אביו ואמו קילל, פי' בסוף המקרא סמך הקללה אצל האם ובראש המקרא סמך הקללה אצל האב, דברי ר' יאשיה. ר' יונתן אומר אינו צריך משמע שניהם כאחד ומשמע אחד אחד עד שיפדוט לך הכתוב יחדיו.

שנינו שהמקלל אביו ואמו אינו חייב עד שיקלל בשם מן השמות המיוחדין, אבל אם קללם בכינוי פטור מן הסקילה. ומכל מקום לוקה כדרך שלוקה על קללת כל אדם כשר מישראל, וכן המקלל אבי אביו ואבי אמו הרי הוא כמקלל לאחד משאר ישראל.