סמ"ג לאו קנט
כתוב בפרשת תצא "וכן תעשה לכל אבידת אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתה לא תוכל להתעלם" (דברים כב, ג), וכתיב "לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת מהם" (דברים כב, א), והרי עניין זה אם תראה לא תתעלם.
ופי' רבא בפ' אלו מציאות [דף כ"ו] ראובן שראה סלע שנפלה משמעון ונטלה לפני יאוש על מנת לגוזלה, עובר בכולן משום בל תגזול ומשום השב תשיבם ומשום לא תוכל להתעלם. ואפילו החזיר לו הסלע לאחר הייאוש, זו מתנה היא וכבר עבר על האיסורין. נטלה לפני יאוש על מנת להחזירה ולאחר יאוש נתכוון לגוזלה, עובר משום השב תשיבם. המתין עד שנתייאשו הבעלים ונטל, אינו עובר אלא משום לא תוכל להתעלם בלבד. וכל דיני השבת אבדה יתבארו בסמ"ע [מ"ע ע"ד].