סמ"ג לאו קנז
מצוות קנו, קנז:
כתוב בפרשת קדושים לא תעשוק את רעך ולא תגזול. [פ' מרובה דף ע"ט] איזהו גוזל? זה הלוקח ממון חבירו בחזקה כגון שחטף מטלטלין מידו או שנכנס לרשותו שלא ברצון הבעלים ונטל כלים משם או שתקף בעבדיו ובהמתו ונשתמש בהן או שירד לתוך שדהו ואכל פירותיו. וכל כיוצא בזה הוא הגזל כעניין שנ' ויגזול החנית מיד המצרי. [בגיטין דף קי"א]
איזהו עושק? זה שבא ממון חברו לידו ברצון הבעלים וכיון שתבעו כבש הממון אצלו ולא החזירו כגון שהיה לו ביד חברו פקדון או הלואה או שכירות והוא תובעו ואין יכול להוציאו בדיינין מפני שהוא אלם וקשה. אע"פ שפשוטו כך הוא מ"מ אמר רבא בפ' המקבל [דף קי"א] זהו עשוק זהו גזל להכי אפקיה רחמנא בתרי לישני לעבור עליו בשני לאוין. לפי עניין זה לאו אחד הוא, ונמנה תחתיו הא דגרסינן בפרק חלק [דף ק"י] אמר רב כל המחזיק במחלוקת עובר בלאו שנאמר ולא יהיה כקרח וכעדתו וגו'.
הגוזל או עושק שוה פרוטה עובר על לא תעשה, ואין לוקין על לאו זה שהרי הכתוב נתקו לעשה שחייב להחזיר כאשר בארנו בסמ"ע. [מ"ע ע"ג] ואפילו שרף את הגזילה אשר גזל, אינו לוקה שהרי חייב לשלם דמיה. וכל לאו שניתן לתשלומין, אין לוקין עליו. ואסור לגזול כל שהוא דין תורה, ואפילו מגוי עובד ע"ז, אסור לגוזלו או לעושקו. ואם גזלו או עשק, יחזיר כמו שהבאתי למעלה [מל"ת קנ"ב] מן התוספתא. וכל דיני הגזילה מפורשין בסמ"ע [מ"ע ע"ג].