פתיחת התפריט הראשי

<< · סמ"ג · לאו · סד · >>


מצות לאו סד - [[מצוה:|]]

השמר (א) לך פן תשכח את ה' אלהיך אזהרה שלא יתגאו בני ישראל כשהקדוש ברוך הוא משפיע להם טובה ויאמרו שבריוח שלהם ועמלם הרויחו כל זה ולא יחזיקו טובה להקב"ה מחמת גאונם שעל זה עונה זה המקרא ואומר גם בפ' ואתחנן ובתים טובים מלאים כל טוב אשר מאת וגומ' ואכלת ושבעת השמר לך פן תשכח וגו' וזה הפי' שפירשתי מפורש בסמוך פן תאכל ושבעת ובתים טובים תבנה וישבת ובקרך וצאנך ירביון וכסף וזהב ירבה לך וגומ' ורם לבבך ושכחת את ה' אלהיך המוציאך מארץ מצרים וגו' ואמרת בלבבך כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה וזכרת את ה' אלהיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל ומכאן (ב) אזהרה שלא יתגאה האדם במה שחננו הבורא הן בממון הן ביופי הן בחכמה אלא יש לו להיות ענו מאד ושפל ברך לפני ה' אלהי' ואנשי' ולהודות לבוראו שהננו זה המעלה ובמוסר השירה כתוב הליי' תגמלו זאת וגו' הלא הוא אביך קנך הוא עשך ויכוננך ושבח הכתוב הענוה שנ' והאיש משה ענו מאד ואמרינן בירושלמי בשבת [פ"ק הלכה ג' מובא בתו' יבמות דף ק"ג ד"ה המסוליים] מה שעשתה חכמה עטרה לראשה עשתה ענוה עקב לסולייתא פירוש למנעלה שנאמר, ראשית חכמה יראת ה' וגו' ונאמר עקב ענוה יראת ה' ודרך שתשרה שכינה על הענוים שנאמר אשכון את דכא ושפל רוח ודרשי בסוטה [דף ה'] שכל המשפיל עצמו מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב כל הקרבנות כולן שנאמ' זבחי אלקים רוח נשברה ולא עוד אלא שתפלתו מקובלת שנאמ' לב נשבר ונדכא וגו'. ואני דרשתי עוד כי אפילו משאלות לבם ותאותם שומע הקב"ה וממלא רצונם אע"פ שלא התפללו על זה שנאמר תאות ענוים שמעת ה' תכין לבם תקשיב אזנך תפלת ענוים לא נאמר אלא תאות תכין לבם כלומר מה שחושבים בלבם צאו וראו מה פיר' דוד מ"י ואנכי תולעת ולא איש חרפת אדם ובזוי עם כלומר יש לי לדמות עצמי לתולעת שהוא תחת העפר בחרפה כך כשאדם מת העפר למעלה מראשו ולכך היה שפל לפני האלהים שהיה מפזז ומכרכר לפני בוראו כמו שאמר למיכל והייתי שפל בעיני ולפני אנשים כשקילל אותו שמעי בן גירא אמר הניחו לו וכל זה גרמה לו הענוה היתירה, והאריכו רבותינו בגנאי גסי הרוח במס' סוטה שנקראו תועבה כדכתיב תועבת ה' כל גבה לב ולא יראו בנחמת ציון כדכתב כי אז אסיר מקרבך את עליזי גאותך ולא תוסיף לגובהה עוד בהר קדשי והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם ה' ואינו ר"ל עם עני ממש שהרי כתוב כי לי איים יקוו ואניות תרשיש כבראשונה להביא בנייך מרחוק כספם וזהבם אתם אלא רוצה לומר עם ענו וכן תרגם יונתן עם ענוותן ואומר בספר משלי גאות אדם תשפילנו ושפל רוח יתמוך כבוד, ואמרו רבותינו [במס' אבות] מאד מאד הוי שפל רוח שתקות אנוש רימה ומותר האדם מן הבהמה אין כי אם עבודת הבורא יוצר הכל ולעשות לו נחת רוח, תוכחת הענוה דרשתי לרבים כך אבל לחברה על לאו זה ולמנות זה בלאו לא היה דעתי גם רבינו משה לא חיברו ולא הזכירו בחשבון הלאוין וכשהגעתי להשלים ע"כ הלאוין וארא בחלום במראית הלילה הנה שכחת את העיקר השמר לך פן תשכח את ה' והתבוננתי עליו בבקר והנה יסוד גדול הוא ביראת השם הואלתי לחברו בעזרת יהיב חכמתא לחכימין אחרי כן עיינתי בספר פ"ק דסוטה [דף ה'] וגרסינן שם בהדיא אזהרה לגסי הרוח מניין רב נחמן ברבי יצחק אמר מהכא ורם לבבך ושכחת את ה' וכתיב השמר פן תשכח את ה' וכדרבי אבין אמר רבי אלעאי דאמר כל מקום שנאמר השמר פן ואל אינו אלא לא תעשה: