פתיחת התפריט הראשי

הפורש (א) מן התורה אפילו זקן מופלג עובר בלא תעשה שנא' ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך ותנן באבות [פרק ג' מ"ח] כל השוכח דבר אחד ממשנתו מעלה עליו הכתוב כאלו מתחייב בנפשו שנאמר השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך יכול אפילו תקפה עליו משנתו ת"ל ופן יסורו מלבבך הא אינו מתחייב עד שישב ויסירם מלבו (ב) ובפ' שתי הלחם [דף צ"ט] אמרינן שעובר בשני לאוין שהרי כל מקום שנאמר השמר פן ואל אינו אלא ל"ת. גרסינן בפר"ק דכתובות (ג) ת"ר אל ישמיע אדם לאזניו דברים בטילים מפני שהם נכוות תחלה לאברים וביומא פר"ק [ד' י"ט] גרסינן אמר רבא השח שיחת חולין עובר בעשה דת"ר ודברת בם ולא בתפלה ודברת בם ולא בדברים אחרים פירש רב אחאי תורה בקול רם אבל תפלה בלחש שנ' וקולה לא ישמע ובירושלמי [בפ' הי' קורא ובתוס' שלנו ברכות ד' י"ג] מפרש בקרית שמע אתה יכול לדבר בין הפרקים ולא בתפלה כלל, גרסינן בפ"ג דיומא [ד' ל"ה] אמר רב כל המשכח דבר אחד מתלמודו גורם גלות לבניו שנ' ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני א"ר אבהו אף מורידים אותו מגדולתו שנ' כי אתה הדעת מאסת ואמאסך מכהן לי: