פתיחת התפריט הראשי

נספח - פסוקי התורה העוסקים בסימנים

1) בפרשת שמיני - ויקרא יא

1. בהמה

א - וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר אלהם.

ב - דברו אל בני ישראל לאמר זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ.
ג - כל מפרסת פרסה ושסעת שסע פרסת מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו.
ד - אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה את הגמל כי מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס טמא הוא לכם.
ה - ואת השפן כי מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס טמא הוא לכם.
ו - ואת הארנבת כי מעלת גרה הוא ופרסה לא הפריסה טמאה הוא לכם.
ז - ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ושסע שסע פרסה והוא גרה לא יגר טמא הוא לכם.
ח - מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו טמאים הם לכם.

2. דגים

ט - את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אתם תאכלו.

י - וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל שרץ המים ומכל נפש החיה אשר במים שקץ הם לכם.
יא - ושקץ יהיו לכם מבשרם לא תאכלו ואת נבלתם תשקצו.
יב - כל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים שקץ הוא לכם.

3. עופות

יג - ואת אלה תשקצו מן העוף לא יאכלו שקץ הם את הנשר ואת הפרס ואת העזניה.
יד - ואת הדאה ואת האיה למינה.
טו - את כל ערב למינו.
טז - ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו.
יז - ואת הכוס ואת השלך ואת הינשוף.
יח - ואת התנשמת ואת הקאת ואת הרחם.
יט - ואת החסידה האנפה למינה ואת הדוכיפת ואת העטלף.
כ - כל שרץ העוף ההלך על ארבע שקץ הוא לכם.

4. חגבים

כא - אך את זה תאכלו מכל שרץ העוף ההלך על ארבע אשר לא לו כרעים ממעל לרגליו לנתר בהן על הארץ.

כב - את אלה מהם תאכלו את הארבה למינו ואת הסלעם למינהו ואת החרגל למינהו ואת החגב למינהו.
כג - וכל שרץ העוף אשר לו ארבע רגלים שקץ הוא לכם.

5. טומאת נבילה

כד - ולאלה תטמאו כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב.

כה - וכל הנשא מנבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב.
כו - לכל הבהמה אשר הוא מפרסת פרסה ושסע איננה שסעת וגרה איננה מעלה טמאים הם לכם כל הנגע בהם יטמא.
כז - וכל הולך על כפיו בכל החיה ההלכת על ארבע טמאים הם לכם כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב.
כח - והנשא את נבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב טמאים המה לכם.

6. שרצים [טומאה ואיסור אכילה]

כט - וזה לכם הטמא בשרץ השרץ על הארץ החלד והעכבר והצב למינהו.

ל - והאנקה והכח והלטאה והחמט והתנשמת.
לא - אלה הטמאים לכם בכל השרץ כל הנגע בהם במתם יטמא עד הערב.
לב - וכל אשר יפל עליו מהם במתם יטמא מכל כלי עץ או בגד או עור או שק כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם במים יובא וטמא עד הערב וטהר.
לג - וכל כלי חרש אשר יפל מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא ואתו תשברו.
לד - מכל האכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים יטמא וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא.
לה - וכל אשר יפל מנבלתם עליו יטמא תנור וכירים יתץ טמאים הם וטמאים יהיו לכם.
לו - אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור ונגע בנבלתם יטמא.
לז - וכי יפל מנבלתם על כל זרע זרוע אשר יזרע טהור הוא.
לח - וכי יתן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא לכם. ס
לט - וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה הנגע בנבלתה יטמא עד הערב.
מ - והאכל מנבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב והנשא את נבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב.
מא - וכל השרץ השרץ על הארץ שקץ הוא לא יאכל.
מב - כל הולך על גחון וכל הולך על ארבע עד כל מרבה רגלים לכל השרץ השרץ על הארץ לא תאכלום כי שקץ הם.
מג - אל תשקצו את נפשתיכם בכל השרץ השרץ ולא תטמאו בהם ונטמתם בם.

7. כללי

מד - כי אני ה' אלהיכם והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני ולא תטמאו את נפשתיכם בכל השרץ הרמש על הארץ.

מה - כי אני ה' המעלה אתכם מארץ מצרים להית לכם לאלהים והייתם קדשים כי קדוש אני.
מו - זאת תורת הבהמה והעוף וכל נפש החיה הרמשת במים ולכל נפש השרצת על הארץ.
מז - להבדיל בין הטמא ובין הטהר ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל.


2) בפרשת קדושים - ויקרא כ

כד - ואמר לכם אתם תירשו את אדמתם ואני אתננה לכם לרשת אתה ארץ זבת חלב ודבש אני ה' אלהיכם אשר הבדלתי אתכם מן העמים.

כה - והבדלתם בין הבהמה הטהרה לטמאה ובין העוף הטמא לטהר ולא תשקצו את נפשתיכם בבהמה ובעוף ובכל אשר תרמש האדמה אשר הבדלתי לכם לטמא.

כו - והייתם לי קדשים כי קדוש אני ה' ואבדל אתכם מן העמים להיות לי.


3) בפרשת ראה - דברים יד

1. כללי

ג - לא תאכל כל תועבה.

2. בהמה

ד - זאת הבהמה אשר תאכלו שור שה כשבים ושה עזים.

ה - איל וצבי ויחמור ואקו ודישן ותאו וזמר.

ו - וכל בהמה מפרסת פרסה ושסעת שסע שתי פרסות מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו.

ז - אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה השסועה את הגמל ואת הארנבת ואת השפן כי מעלה גרה המה ופרסה לא הפריסו טמאים הם לכם.

ח - ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ולא גרה טמא הוא לכם מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו.

3. דגים

ט - את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת תאכלו.

י - וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת לא תאכלו טמא הוא לכם.

4. ציפורים

יא - כל צפור טהרה תאכלו.

יב - וזה אשר לא תאכלו מהם הנשר והפרס והעזניה.

יג - והראה ואת האיה והדיה למינה.

יד - ואת כל ערב למינו.

טו - ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו.

טז - את הכוס ואת הינשוף והתנשמת.

יז - והקאת ואת הרחמה ואת השלך.

יח - והחסידה והאנפה למינה והדוכיפת והעטלף.

יט - וכל שרץ העוף טמא הוא לכם לא יאכלו.

כ - כל עוף טהור תאכלו.