סידור/נוסח ספרד/שבת/ערבית

קבלת שבת

לכו נרננה לה' נריעה לצור ישענו, נקדמה פניו בתודה, בזמירות נריע לו. כי אל גדול ה' ומלך גדול על כל אלוהים, אשר בידו מחקרי ארץ ותעפות הרים לו, אשר לו הים והוא עשהו ויבשת ידיו יצרו. באו נשתחווה ונכרעה, נברכה לפני ה' עשנו, כי הוא אלוהינו ואנחנו עם מריעתו וצאן ידו, היום אם בקולו תשמעו אל תקשו לבבכם כמריבה, כיום מסה במדבר. אשר נסוני אבותיכם בחנוני גם ראו פעלי. ארבעים שנה אקוט בדור ואומר עם תועי לבב הם והם לא ידעו דרכי, אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי.

שירו לה' שיר חדש שירו לה' כל הארץ, שירו לה' ברכו שמו בשרו מיום ליום ישועתו, ספרו בגויים כבודו בכל העמים נפלאותיו, כי גדול ה' ומהולל מאוד נורא הוא על כל אלוהים, כי כל אלוהי העמים אלילים וה' שמיים עשה, הוד והדר לפניו עז ותפארת במקדשו, הבו לה' משפחות עמים הבו לה' כבוד ועז, הבו לה' כבוד שמו שאו מנחה ובואו לחצרותיו, השתחוו לה' בהדרת קודש חילו מפניו כל הארץ, אמרו בגויים ה' מלך אף תיכון תבל בל תימוט ידין עמים במישרים, ישמחו השמיים ותגל הארץ ירעם הים ומלואו, יעלז שדי וכל אשר בו אז ירננו כל עצי יער, לפני ה' כי בא כי בא לשפוט הארץ ישפוט תבל בצדק ועמים באמונתו.

ה' מלך תגל הארץ ישמחו איים רבים, ענן וערפל סביביו צדק ומשפט מכון כסאו, אש לפניו תלך ותלהט סביב צריו, האירו ברקיו תבל ראתה ותחל הארץ, הרים כדונג נמסו מלפני ה' מלפני אדון כל הארץ, הגידו השמיים צדקו וראו כל העמים כבודו, יבשו כל עובדי פסל המתהללים באלילים השתחוו לו כל אלוהים, שמעה ותשמח ציון ותגלנה בנות יהודה למען משפטיך ה', כי אתה עליון על כל הארץ מאוד נעלית על כל אלוהים, אוהבי ה' שינאו רע שומר נפשות חסידיו מיד רשעים יצילם, אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה, שמחו צדיקים בה' והודו לזכר קודשו.

מזמור שירו לה ' שיר חדש כי נפלאות עשה הושיעה לו ימינו וזרוע קודשו, הודיע ה' ישועתו לעיני הגויים גילה צדקתו, זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלוהינו, הריעו לה' כל הארץ פצחו ורננו וזמרו זמרו לה' בכינור בכינור וקול זימרה, בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה', ירעם הים ומלואו תבל ויושבי בה, נהרות ימחאו כף יחד הרים ירננו, לפני ה' כי בא לשפוט הארץ ישפוט תבל בצדק ועמים במישרים.

ה ' מלך ירגזו עמים יושב כרובים תנוט הארץ, ה' בציון גדול ורם הוא על כל העמים, יודו שמך גדול נורא קדוש הוא, ועוז מלך משפט אהב אתה כוננת מישרים משפט וצדקה ביעקב אתה עשית, רוממו ה' אלוהינו והשתחוו להדום רגליו קדוש הוא, משה ואהרון בכהניו ושמואל בקוראי שמו קוראים אל ה' והוא יענם, בעמוד ענן ידבר אליהם שמרו עדותיו וחוק נתן למו, ה' אלוהינו אתה עניתם אל נושא היית להם ונוקם על עלילותם, רוממו ה' אלהינו והשתחוו להר קודשו כי קדוש ה' אלוהינו.

מזמור לדוד הבו לה' בני אלים הבו לה' כבוד ועוז, הבו לה' כבוד שמו השתחוו לה' בהדרת קודש, קול ה' על המים אל הכבוד הרעים ה' על מים רבים, קול ה' בכח קול ה' בהדר, קול ה' שובר ארזים וישבר ה' את ארזי הלבנון, וירקידם כמו עגל לבנון ושריון כמו בן ראמים, קול ה' חוצב להבות אש קול ה' יחיל מדבר יחיל ה' מדבר קדש, קול ה' יחולל אילות ויחשף יערות ובהיכלו אומר כבוד, ה' למבול ישב וישב ה' מלך לעולם, ה' עוז לעמו ייתן ה' יברך את עמו בשלום.

אנא בכח גדולת ימינך תתיר צרורה קבל רינת עמך, שגבנו,טהרנו,נורא. נא גיבור, דורשי ייחודך, כבבת שמרם, ברכם,טהרם,רחמי צדקתך תמיד גמלם. חסין קדוש, ברוב טובך נהל עדתך; יחיד,גאה,לעמך פנה,זוכרי קדושתך; שועתנו קבל,ושמע צעקתנו,יודע תעלומות,ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.

לכה דודי לקראת כלה , פני שבת נקבלה

שמור וזכור בדיבור אחד השמיענו אל המיוחד ה' אחד ושמו אחד לשם ולתפארת ולתהילה

לקראת שבת לכו ונלכה כי היא מקור הברכה מראש מקדם נסוכה סוף מעשה במחשבה תחילה

מקדש מלך עיר מלוכה קומי צאי מתוך ההפיכה רב לך שבת בעמק הבכה והוא יחמול עליך חמלה

התנערי מעפר קומי לבשי בגדי תפארתך עמי על יד בן ישי בית הלחמי קרבה אל נפשי גאלה

התעוררי התעוררי כי בא אורך קומי אורי עורי עורי שיר דברי כבוד ה' עליך נגלה

לא תבושי ולא תכלמי מה תשתוחחי ומה תהמי בך יחסו עניי עמי ונבנתה עיר על תילה

והיו למשיסה שאסיך ורחקו כל מבלעיך ישיש עליך אלוהיך כמשוש חתן על כלה

ימין ושמאל תפרוצי ואת ה' תעריצי על יד איש בן פרצי ונשמחה ונגילה

בואי בשלום עטרת בעלה גם ברינה ובצהלה, תוך אמוני עם סגולה בואי כלה בואי כלה.

מזמור שיר ליום השבת , טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות, עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכינור, כי שימחתני ה' בפעלך במעשי ידיך ארנן, מה גדלו מעשיך ה' מאוד עמקו מחשבותיך, איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת, בפרח רשעים כמו עשב ויציצו כל פעלי אוון להישמדם עדי עד,ואתה מרום לעולם ה' כי הנה אויבך ה' כי הנה אויבך יאבדו יתפרדו כל פועלי און,ותרם כראים קרני בלותי בשמן רענן, ותבט עיני בשורי בקמים עלי מרעים תשמענה אזני,צדיק כתמר יפרח וכארז בלבנון ישגה,שתולים בבית ה' בחצרו אלוהינו יפריחו,עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו להגיד כי שיר ה' צורי ולא עולתה בו.

ה' מלך גאות לבש לבש ה' עז התאזר,אף תיכון תבל בל תימוט,נכון כסאך מאז מעולם אתה,נשאו נהרות ה' נשאו נהרות קולם ישאו נהרות דכים,מקולות מים רבים אדירים משברי ים אדיר במרום ה', עדותיך נאמנו מאוד לביתך נאוה קודש ה' לאורך ימים.

כגוונא

כשחל שבת ביו"ט או במוצאי יו"ט או בחול המועד אין אומרים כגוונא:

כְּגַוְנָא דְּאִנּוּן מִתְיַחֲדִין לְעֵלָּא בְּאֶחָד. אוֹף הָכִי אִיהִי אִתְיַחֲדַת לְתַתָּא בְּרָזָא דְּאֶחָד. לְמֶהֱוֵי עִמְּהוֹן לְעֵלָּא חָד לָקֳבֵל חָד. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֶחָד. לְעֵלָּא לָא יָתִיב עַל כּוּרְסַיָּא דִּיקָרֵיהּ עַד דְאִתְעֲבִידַת אִיהִי בְּרָזָא דְאֶחָד. כְּגַוְנָא דִּילֵיהּ. לְמֶהֱוֵי אֶחָד בְּאֶחָד. וְהָא אוֹקִימְנָא רָזָא דַּייָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:

רָזָא דְּשַׁבָּת. אִיהִי שַׁבָּת דְּאִתְאַחֲדַת בְּרָזָא דְּאֶחָד. לְמִשְׁרֵי עֲלָהּ רָזָא דְּאֶחָד. צְלוֹתָא דְּמַעֲלֵי שַׁבַּתָּא. דְּהָא אִתְאָחֳדַת כּוּרְסְיָא יַקִּירָא קַדִּישָׁא בְּרָזָא דְּאֶחָד. וְאִתְתַּקָּנַת לְמִשְׁרֵי עֲלַהּ מַלְכָּא קַדִּישָׁא עִלָּאָה. כַּד עַיִּל שַׁבַּתָּא, אִיהִי אִתְיְחָדַת וְאִתְפְּרָשַׁת מִסִּטְרָא אָחֳרָא. וְכָל דִּינִין מִתְעַבְּרִין מִנָּהּ. וְאִיהִי אִשְׁתְּאָרַת בְּיִחוּדָא דִּנְהִירוּ קַדִּישָׁא. וְאִתְעַטְּרַת בְּכַמָּה עִטְּרִין לְגַבֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְכָל שׁוּלְטָנֵי רוּגְזִין וּמָארֵי דְּדִינָא כֻּלְּהוּ עָרְקִין וְאִתְעַבַּרוּ מִנַּהּ. וְלֵית שׁוּלְטָנָא אָחֳרָא בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין. וְאַנְפַּהָא נְהִירִין בִּנְהִירוּ עִלָּאָה. וְאִתְעַטְּרַת לְתַתָּא בְּעַמָּא קַדִּישָׁא. וְכֻלְּהוֹן מִתְעַטְּרִין בְּנִשְׁמָתִין חַדַתִּין. כְּדֵין שֵׁירוּתָא דִּצְלוֹתָא. לְבָרְכָא לַהּ בְּחֶדְוָה בִּנְהִירוּ דְּאַנְפִּין. (וְלוֹמַר):ּ

חזן: בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבוֹרָךְ.

קהל: בָּרוּךְ יְיָ הַמְבוֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד:

וחוזר החזן: בָּרוּךְ יְיָ הַמְבוֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד:

ערבית לשבת

ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, אשר בדברו מעריב ערבים, בחכמה פותח שערים, ובתבונה משנה עיתים ומחליף את הזמנים, ומסדר את הכוכבים במשמרותיהם ברקיע, כרצונו. בורא יום ולילה, גולל אור מפני חושך, וחושך מפני אור, ומעביר יום ומביא לילה, ומבדיל בין יום ובין לילה, ה' צבאות שמו. אל חי וקיים, תמיד ימלוך עלינו לעולם ועד, ברוך אתה ה' המעריב ערבים.

אהבת עולם בית ישראל עמך אהבת, תורה ומצוות חוקים ומשפטים אותנו לימדת, על כן ה' אלוקינו בשכבנו ובקומנו נשיח בחוקיך ונשמח בדברי תלמוד תורתך ובמצותיך לעולם ועד, כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה, ואהבתך אל תסיר ממנו לעולמים. ברוך אתה ה' אוהב עמו ישראל.

<אל מלך נאמן>

שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד:

ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.

ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך: והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך: ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך: וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך: וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך:

והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם: ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש ואספת דגנך ותירשך ויצהרך: ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת: השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם: וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה אשר ה' נותן לכם: ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם וקשרתם אותם לאות על ידכם והיו לטוטפות בין עיניכם: ולימדתם אתם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך: וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך: למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע ה' לאבתיכם לתת להם כימי השמים על הארץ:

ויאמר ה' אל משה לאמר: דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת: והיה לכם לציצית וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אותם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם: למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדושים לאלהיכם: אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני ה' אלהיכם: אמת:

ואמונה כל זאת, וקים עלינו, כי הוא ה' אלהינו ואין זולתו, ואנחנו ישראל עמו. הפודנו מיד מלכים, מלכנו הגואלנו מכף כל העריצים. האל הנפרע לנו מצרינו, והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו, העושה גדולות עד אין חקר, נסים ונפלאות עד אין מספר. השם נפשנו בחיים, ולא נתן למוט רגלנו, המדריכנו על במות אויבינו, וירם קרננו על כל שונאינו. העושה לנו נסים ונקמה בפרעה, אותות ומופתים באדמת בני חם. המכה בעברתו כל בכורי מצרים, ויוצא את עמו ישראל מתוכם לחרות עולם. המעביר בניו בין גזרי ים סוף, את רודפיהם ואת שונאיהם בתהומות טבע. וראו בניו גבורתו: שבחו והודו לשמו. ומלכותו ברצון קיבלו עליהם. משה ובני ישראל לך ענו שירה בשמחה רבה, ואמרו כולם:

מי כמכה באלים ה', מי כמכה נאדר בקדש, נורא תהלת עושה פלא: מלכותך ראו בניך, בוקע ים לפני משה, זה אלי ענו ואמרו: ה' ימלך לעולם ועד. ונאמר כי פדה ה' את יעקב, וגאלו מיד חזק ממנו. ברוך אתה ה' גאל ישראל:

השכיבנו ה' אלהינו לשלום, והעמידנו מלכנו לחיים טובים ולשלום, ופרוש עלינו סוכת שלומך, ותקננו בעצה טובה מלפניך, והושיענו מהרה למען שמך, והגן בעדנו, והסר מעלינו: אויב, דבר, וחרב, ורעב, ויגון, והסר שטן מלפנינו ומאחרינו, ובצל כנפיך תסתירנו, כי אל שומרנו ומצילנו אתה, כי אל מלך חנון ורחום אתה, ושמור צאתנו ובואנו לחיים ולשלום מעתה ועד עולם:

ופרוש עלינו (סוכת שלומך), סוכת רחמים וחיים ושלום. ברוך אתה ה' הפורש סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים:

ושמרו בני ישראל את השבת, לעשות את השבת לדורותם ברית עולם. ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם. כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ, וביום השביעי שבת וינפש:

<קדיש>

יתגדל ויתקדש ושמא רבא.(קהל:אמן)

בעלמא די ברא כרעותה.וימליך מלכותה ויצמח פורקנה ויקרב משיחה.(קהל:אמן)

בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל.בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן.(קהל:אמן)

(גם הקהל וגם החזן אומרים)יהא שמא רבא מברך לעולם ולעלמי עלמיא.

יתברך וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא ויתהדר ויתעלה ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא.(קהל:אמן/בריך הוא)

לעלא מן כל ברכתא ושירתא.תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא.ואמרו אמן.(קהל:אמן)

עמידה

אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך:

ברוך אתה ה', אלהינו ואלהי אבותינו, אלהי אברהם, אלהי יצחק, ואלהי יעקב. האל הגדול הגיבור והנורא, אל עליון, גומל חסדים טובים וקונה הכל, וזוכר חסדי אבות, ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה:

בשבת שובה: זכרנו לחיים, מלך חפץ בחיים, וכתבנו בספר החיים, למענך אלהים חיים.

מלך עוזר ומושיע ומגן. ברוך אתה ה' מגן אברהם:

אתה גיבור לעולם, אדני, מחיה מתים אתה, רב להושיע.

בחורף: משיב הרוח ומוריד הגשם. בקיץ: מוריד הטל.

מכלכל חיים בחסד, מחיה מתים ברחמים רבים, סומך נופלים, ורופא חולים, ומתיר אסורים, ומקיים אמונתו לישני עפר. מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך, מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה:

בשבת שובה: מי כמוך אב הרחמים, זוכר יצוריו לחיים ברחמים.

ונאמן אתה להחיות מתים. ברוך אתה ה' מחיה המתים:

אתה קדוש ושמך קדוש, וקדושים בכל יום יהללוך סלה. כי אל מלך גדול וקדוש אתה. ברוך אתה ה', האל הקדוש. (בשבת תשובה: המלך הקדוש):

אתה קידשת את יום השביעי לשמך, תכלית מעשה שמים וארץ. וברכתו מעל הימים, וקדשתו מכל הזמנים, וכן כתוב בתורתך:

ויכולו השמים והארץ וכל צבאם: ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה, וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה: ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו, כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות:

ישמחו במלכותך שומרי שבת וקוראי ענג. עם מקדשי שביעי, כולם ישבעו ויתענגו מטובך. ובשביעי רצית בו וקדשתו, חמדת ימים אותו קראת, זכר למעשה בראשית:

אלהינו ואלהי אבותינו, רצה נא במנוחתנו, קדשנו במצותיך ותן חלקנו בתורתך, שבענו מטובך ושמח נפשנו בישועתך, וטהר לבנו לעבדך באמת. והנחילנו ה' אלהינו באהבה וברצון שבת קדשך, וינוחו בה כל ישראל מקדשי שמך. ברוך אתה ה' מקדש השבת.

רצה ה' אלהינו בעמך ישראל ולתפילתם שעה. והשב את העבודה לדביר ביתך, ואשי ישראל ותפילתם (מהרה) באהבה תקבל ברצון, ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך:

(בשבת ראש חודש ובשבת חול המועד אומרים כאן "יעלה ויבוא").

ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים. ברוך אתה ה' המחזיר שכינתו לציון:

מודים אנחנו לך, שאתה הוא ה' אלהינו ואלהי אבותינו לעולם ועד. צורנו צור חיינו מגן ישענו אתה הוא לדור ודור. נודה לך ונספר תהלתך, על חיינו המסורים בידך, ועל נשמותינו הפקודות לך, ועל נסיך שבכל יום עמנו, ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת; ערב ובוקר וצהרים. הטוב, כי לא כלו רחמיך, והמרחם, כי לא תמו חסדיך, כי מעולם קוינו לך:

(בשבת חנוכה, ובשבת של "פורים המשולש" בערים המוקפות חומה, אומרים כאן "על הניסים").

ועל כולם יתברך ויתרומם ויתנשא שמך מלכנו תמיד לעולם ועד:

בשבת שובה: וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך.

וכל החיים יודוך סלה, ויהללו ויברכו את שמך הגדול באמת לעולם כי טוב, האל ישועתנו ועזרתנו סלה האל הטוב. ברוך אתה ה' הטוב שמך ולך נאה להודות.

מנהג אשכנזים: שלום רב על ישראל עמך תשים לעולם, כי אתה הוא מלך אדון לכל השלום. וטוב בעיניך לברך את עמך ישראל בכל עת ובכל שעה בשלומך (ברוב עוז ושלום):

מנהג עדות מזרח: שים שלום טובה וברכה, חיים חן וחסד ורחמים עלינו ועל כל ישראל עמך. ברכנו אבינו כולנו כאחד (יחד) באור פניך, כי באור פניך נתת לנו ה' אלהינו תורת חיים ואהבת חסד, וצדקה וברכה ורחמים וחיים ושלום. וטוב יהיה בעיניך לברכנו ולברך את כל עמך ישראל בכל עת ובכל שעה בשלומך ברוב עוז ושלום:

בשבת שובה: בספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה, (גזרות טובות ישועות ונחמות), ניזכר וניכתב לפניך אנחנו וכל עמך בית ישראל, לחיים טובים ולשלום.

ברוך אתה ה' המברך את עמו ישראל בשלום:

יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי:

אלהי, נצור לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה, ולמקללי נפשי תדום, ונפשי כעפר לכל תהיה. פתח ליבי בתורתך, ואחרי מצותיך (נ"א: ובמצוותיך) תרדוף נפשי. וכל (הקמים ו)החושבים עלי (ל)רעה, מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבתם. עשה למען שמך, עשה למען ימינך, עשה למען תורתך, עשה למען קדושתך. למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך וענני. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך, ה' צורי וגואלי: עושה שלום (נ"א בשבת שובה: השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו, ועל כל ישראל, ואמרו אמן.

ברכה מעין שבע

ויכולו השמים והארץ וכל צבאם. ויכל אלוהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה, וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה. ויברך אלוהים את יום השביעי ויקדש אותו, כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוהים לעשות.

חזן: ברוך אתה ה' אלהינו ואלהי אבותינו, אלהי אברהם, אלהי יצחק ואלהי יעקב, האל הגדול הגיבור והנורא, אל עליון, קונה שמים וארץ:

קהל: מגן אבות בדברו, מחיה מתים במאמרו. האל הקדוש (בשבת שובה: המלך הקדוש}} שאין כמוהו. המניח לעמו ביום שבת קדשו, כי בם רצה להניח להם. לפניו נעבוד ביראה ופחד, ונודה לשמו בכל יום תמיד, מעין הברכות. אל ההודאות, אדון השלום, מקדש השבת ומברך שביעי, ומניח בקדושה לעם מדושני עונג, זכר למעשה בראשית:

אלהינו ואלהי אבותינו, רצה נא במנוחתנו, קדשנו במצותיך ותן חלקנו בתורתך, שבענו מטובך ושמח נפשנו בישועתך, וטהר לבנו לעבדך באמת. והנחילנו ה' אלהינו באהבה וברצון שבת קדשך, וינוחו בה כל ישראל מקדשי שמך. ברוך אתה ה' מקדש השבת:

<קדיש שלם>

מזמור לדוד, ה' רועי לא אחסר: בנאות דשא ירביצני, על מי מנוחות ינהלני: נפשי ישובב, ינחני במעגלי צדק למען שמו: גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע, כי אתה עמדי, שבטך ומשענתך המה ינחמוני: תערוך לפני שולחן נגד צוררי, דישנת בשמן ראשי, כוסי רויה: אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי, ושבתי בבית ה' לארך ימים:

<חצי קדיש, ולמנהג עדות מזרח קדיש יתום>

<ברכו. ולמנהג אשכנז אין אומרים מזמור לדוד וקדיש וברכו, וסופרים כאן ספירת העומר אם צריך.>

עלינו

עלינו לשבח לאדון הכל, לתת גדולה ליוצר בראשית, שלא עשנו כגויי הארצות, ולא שמנו כמשפחות האדמה. שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם. [שהם משתחווים להבל וריק ומתפללים אל אל לא יושיע.] ואנחנו כורעים ומשתחווים ומודים, לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, שהוא נוטה שמים ויוסד ארץ, ומושב יקרו בשמים ממעל, ושכינת עזו בגבהי מרומים. הוא אלהינו, אין עוד, אמת מלכנו, אפס זולתו, ככתוב בתורתו: וידעת היום והשבת אל לבבך, כי ה' הוא האלהים. בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד:

ועל כן נקוה לך ה' אלהינו, לראות מהרה בתפארת עוזך, להעביר גילולים מן הארץ, והאלילים כרות יכרתון, לתקן עולם במלכות שדי. וכל בני בשר יקראו בשמך, להפנות אליך כל רשעי ארץ. יכירו וידעו כל יושבי תבל, כי לך תכרע כל ברך, תשבע כל לשון. לפניך ה' אלהינו יכרעו ויפולו, ולכבוד שמך יקר יתנו. ויקבלו כולם את עול מלכותך, ותמלוך עליהם מהרה לעולם ועד, כי המלכות שלך היא, ולעולמי עד תמלוך בכבוד, ככתוב בתורתך: ה' ימלוך לעולם ועד. ונאמר, והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד:

(עדות מזרח סופרים כאן ספירת העומר)

קידוש ליל שבת

יום השישי, ויכולו השמים והארץ וכל צבאם. ויכל אלהים ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה, וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה. ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו, כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוהים לעשות.

ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם בורא פרי הגפן.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קידשנו במצותיו ורצה בנו, ושבת קדשו באהבה וברצון הנחילנו, זיכרון למעשה בראשית. (כי הוא יום) תחילה למקראי קודש זכר ליציאת מצרים. (כי בנו בחרת ואותנו קידשת מכל העמים), ושבת קדשך באהבה וברצון הנחלתנו. ברוך אתה ה' מקדש השבת.