סוד ישרים (ליינר)/שבת חול המועד סוכות/מב

הענין שבפסח מפטירין בתחית המתים ובסכות מפטירין ביום בא גוג כדאיתא בגמרא (שם לא) באר אאמו"ר הגה"ק זצלה"ה יען שבזמן הפסח מתחילין כל הצמיחות בעולם. וזה מרמז על תחית המתים כדאיתא במדרש שבזמן התחיה יעלו מן הקרקע כעשב הארץ שנאמר ויציצו מעיר כעשב הארץ ועל זה אמרו ז"ל בגמרא (סנהדרין צא) מה דלא הוי הוה מה דהוי לא כש"כ היינו כי מחמת שהיו הנפשות בזה העולם בהסתר הגוף מפאת זה בעצמו המה רוצים לחזור לזה העולם כדי לתקן ולברר את הגוף הגשמי שהיה מקודם בחושך ובהסתר כדאי' בזוה' ק (בשלח נד:) ואי. תימא הואיל ואתקשרו בצרורא דחיי ומתענגי בענוגא עלאה אמאי יחית לון קב"ה לארעא. פוק ואוליף מזמנא קדמאה דכל אינון רוחין ונשמתין דהוו בדרגא עלאה דלעילא וקב"ה אחית להו לארעא לתתא. כל שכן השתא דבעי קב"ה לישרא לעקימא כדאיתא כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא וכו' ומזה התחיה שיהיה לעתיד נתעוררו גם עכשו בזמן הפסח כל הצמיחות הן בתבואה הן בפרנסה. כי כל הצמיחות שבעולם הם הכל הארה מלמסקי תהומא היינו מהישועה של תחית המתים. ובסכות שהוא זמן אסיפה לבית שהאדם מברר אז האכל מתוך הפסולת וזה רומז כדכתיב לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה. לזה מפטירין ביום בא גוג שרומז על גמר כל הברורין. והבירור יהיה מצות סוכה ועל זה הבירור האחרון נאמר סכותה לראשי ביום נשק וכמבואר בירושלמי ביום שישיקו הזמנים זה את זה קיץ יוצא וחורף נכנס וכו' ביום נשקו של גוג וכו' והוא כדאי' במדרש פרעה ביקש לקצץ את הענפים והמן את השרשים וגוג אומר שיזדקק לפטרון של ישראל היינו שאומר כיון שבאמת הוא כל עבודת ישראל רק כדכתיב תכין לבם תקשיב אזנך א"כ הוא נמי השי"ת כל יכול לבחור גם באומה אחרת ולהכין את לבבם ג"כ. ועל זאת הטענה נאמר פורה דרכתי לבדי וגו' וכל מלבושי אגאלתי וגו' היינו שהשי"ת אומר שלהראות בהתגלות מפורש זה ההבדל שיש בין ישראל לעכו"ם צריכין מקודם להסיר מזה העולם כל הלבושים לגמרי אזי יהיה יתכן בזה הכרה מפורשת. אבל כל עוד שקיימים הלבושים מזה העולם לא יתכן להראות זה ההבדל מפורש כי להראות זאת מפורש בזה העולם הוא גבי כביכול ית' כל מלבושי אגאלתי כי באמת זה הבירור הוא דק מאוד ועל זה הבירור מורה מצות סוכה ולזה יהיה מצות סוכה הבירור האחרון כדאיתא בגמ' (ע"ז ג') וזאת המצוה מסוכה מורה אשר מי שמקיים בזה העולם מצות סוכה יהיה לו הגנה גם בזמן הבירור האחרון: