סוד ישרים (ליינר)/שבת חול המועד סוכות/לח
ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודעני נא את דרכך ואדעך וגו' ויאמר פני ילכו והנחותי לך וגו' וביארו ז"ל במדרש עד שיעבור פנים של זעם וכו'. היינו כי למ"ר הראה השי"ת הבהירות העמוק מכל הלבושים. אכן הבהירות הנמצא בעומק ההוה של ההסתר אף שבאמת נמצא כבוד שמים גם בפעולת ההסתר הנראה שהוא לגמרי ההיפוך מכבוד שמים כי לית אתר פנוי מניה ורצונו ית' מנהיג באמת גם שם אלא שזה הכבוד שמים נעלם מתפיסת אדם לכן ביקש מ"ר הודעני נא את דרכך שינהיר לו השי"ת הכרה גם בזה הכבוד שמים הנמצא בתפיסת ההוה של ההסתר. ולזה לא היה מ"ר בנייחא מהנהגה שעל ידי מלאך וכדאיתא שם במדרש ואשר אמרת לי הנה אנכי שולח מלאך אין אני חפץ בה שהוא מן הכת שאינם חוטאים וכו' היינו שאי אפשר להמלאך להכיר הכבוד שמים שיכול להיות מצד השי"ת אף בפעולת ההסתר. ועל זה השיב לו השי"ת פני ילכו והנחותי לך היינו שכל זמן שיש עוד פנים של זעם בעולם אי אפשר להראות לך רק כאשר פני ילכו היינו כאשר יגיע הזמן שיעבור מן העולם הפנים של זעם אזי יגלה ויראה מפורש עוצם החיבור שהיה להשם יתברך תמיד בישראל אף בההוה של ההסתר. וזה הוא שאמר לו הנה מקום אתי היינו שבאמת יש מקום גם לזאת אלא לעת עתה הוא זה המקום רק אתי היינו בשורש העליון כמאמרם ז"ל הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו. רק ונצבת על הצור והיה בעבור כבודי ושמתיך בנקרת הצור וגו' היינו כשתגיע לשורש העליון וזה נקרא נקרת הצור שם תכיר מפורש גם בהבנת תפיסת דעתך זה החיבור. אכן איך להגיע לזה השירש העליון הציב השי"ת עצה פ' מועדים הנקראים פני ה' כי במועדים עומד השי"ת בהארת פנים נוכח ישראל ולזה מסיים בזאת הפרשה לא תבשל גדי בחלב אמו וכמבואר בתקוני זוהר הקדוש (תיקון יד) אמר ר"ש אליהו והא שור איהו מסטרא דדכיו וחמור מסטרא דמסאבו דא איהו כלאים טב וביש אבל חלב איהו מסטרא דדכיו ובשרא מסטרא דדכיו וכו' היינו מדוע נאסר בשר בחלב הלא כל אחד לבדו הוא היתר. אמר לו ודאי הכי הוא אבל האי רזא אשתמודע בקרא דא (בראשית א) ותוצא הארץ נפש חיה למינה וכו' היינו כי למינה רומז על הסדר שהציב השי"ת בכל הנבראים שכל אחד יכיר ע"י זה הסדר את שרשו כמאמרם ז"ל במדרש אין עשב מלמטה שלא יהיה לו מזל מלמעלה וכו' לכן אם יעמוד כל מין פרטי בזה הסדר הנקרא למינהו שפיר יכולין להכיר את שרשו אבל כאשר יתערב מין עם שאינו מינו אף ששניהם היתר מ"מ מפאת זה התערובות נשתנה הסדר המסודר לכל מין בפרט. ושוב אי אפשר מסבת הסתרת התערובות להכיר את שרשו. ולזה נאמר לא תבשל גדי בחלב אמו כדי שלא יסתיר מלהכיר את השורש. והראה זאת השי"ת למ"ר אשר על ידי שילכו ישראל בזה הסדר של המועדים אזי יכירו היטב את השורש מכל הנבראים והחיבור שיש בהם תמיד עם השורש ית' ויהיה מקוים בהם כמו שנאמר אני אעביר כל טובי על פניך היינו שישיגו ישראל בהבנת תפיסתם כל מיני נייחא: